גורמים במערכת הביטחון: התקדמות במו"מ בין ישראל לטורקיה

סייגו ואמרו כי "מהניסיון עם הטורקים אי-אפשר לדעת מה יקרה עד הרגע האחרון" ■ הגורמים בעד הקמת נמל ימי לחמאס, ובלבד שהמהלך יהיה כרוך בתנאים ברורים שישחררו את הלחץ הכלכלי ברצועת עזה, כך שניתן יהיה למנוע משבר ברחוב הפלסטיני, שיוביל למערכה צבאית מול ישראל

רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: רויטרס
רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: רויטרס

גורמים במערכת הביטחון אישרו אתמול (שבת) כי אכן יש התקדמות במשא-ומתן בין ישראל לטורקיה, אך סייגו ואמרו כי "מהניסיון עם הטורקים אי-אפשר לדעת מה יקרה עד הרגע האחרון". בכך, אישרו את דבריו של ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הניה, שאמר אתמול כי ישנה התקדמות בנושא הקמת נמל בעזה. לדבריו, במהלך השיחות בין ישראל לטורקיה פועלת האחרונה לקידום הקמת הנמל, כמו גם להאצת שיקום הרצועה והמבנים שנפגעו בה במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014.

עוד מציינים בשיחות סגורות גורמים בכירים במערכת הביטחון כי הם בעד הקמת נמל ימי לחמאס, ובלבד שהמהלך יהיה כרוך בתנאים ברורים שישחררו את הלחץ הכלכלי ברצועת עזה כך שניתן יהיה למנוע משבר ברחוב הפלסטיני, שיוביל למערכה צבאית מול ישראל.

בעבר כבר נבדקו חלופות להקמת נמל ימי עבור הפלסטינים ברצועת עזה. בין היתר, הן כללו נמל צף על אי מלאכותי שיתחבר באמצעות גשר לרצועה ויתופעל על-ידי כוח רב-לאומי ובקרה ישראלית, ונמל בניקוסיה שבקפריסין, שלאחר בידוק ביטחוני קפדני בו, יועברו הסחורות לרצועת עזה.

מצבו של חמאס מבחינה מדינית לא טוב, וכך הגיעה הרצועה למצב שבו היא נמצאת תחת מעין מצור אזורי, בעיקר בגלל פעילות בגבול מצרים, שמבודדת את עצמה מן הרצועה. הזרוע הצבאית של הארגון, שמעוניינת בכסף האיראני בתמורה לחיזוק היחסים, מאתגרת את הלשכה המדינית לא מעט.

עם זאת, גורמי ביטחון מבהירים כי ההחלטות בחמאס מתקבלות תלת קונצנזוס של שני הגופים. כמו כן, במערכת הביטחון מודעים היטב לכך שאם לא יינתן פתרון למשבר בתחום האנרגיה והמים ברצועה, הוא עלול להתפוצץ בתוך 5 שנים, וכי יש לעשות זאת באמצעות הקמת תחנות כוח לייצור חשמל שישמשו בסיס להקמת תשתיות להתפלת מים. בנוסף, מבינים כי קצב שיקום הדיור באזור לא מתקדם כצפוי.

כך הפכה טורקיה לנקודת אור עבור חמאס, שרואה בה סוג של פטרון, על-מנת להיחלץ מהמצב קשה שבו שרויה הרצועה עוד מתקופת "צוק איתן". קטאר אמנם לא הפסיקה את התמיכה שלה בחמאס, אך בשונה מהתקופה שקדמה למבצע, היא פועלת כיום בתיאום מלא עם הרשות הפלסטינית, למורת רוחם של בכירי חמאס.

גורמים במערכת הביטחון מעריכים שמאחר שהקשב הישראלי מופנה בימים האלה בעיקר להתפתחויות בזירה הצפונית - האיומים מרמת הגולן הסורית, איומי "המדינה האסלאמית" (דעאש) וחיזבאללה בלבנון - ולכן תוצאות המשא-ומתן הטורקי-ישראלי יכולות לדחות הסלמה אפשרית בעזה בכמה שנים לפחות. לכן, מעריכים אותם גורמים שסביר להניח שבקרוב יתקיים בקבינט דיון מקצועי בנושא, שיבחן את הדרישות הטורקיות, בין היתר, להקמת נמל ימי.

למרות החשיבות שרואים במערכת הביטחון ובירושלים במשא-ומתן, לא תתקבל החלטה ישראלית ללא תיאום עם נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי. ישראל הידקה את התיאום המדיני והביטחוני עם המדינה השכנה מאז מבצע "צוק איתן", ולמדיניות המצרית יש חלק גדול מאוד בלחץ שמופעל על חמאס בעזה במסגרת המדיניות הכללית של הנשיא להילחם בארגוני הטרור. בישראל, לא היו רוצים לסדוק את מערכת היחסים הזאת בין קהיר לירושלים.