הנקראות ביותר

אז מי מי כאן הנכה?

אין די במודעות לבעלי מוגבלויות. המבחן האמיתי - ביום-יום

נכה בכסא גלגלים / צילום: thinkstock
נכה בכסא גלגלים / צילום: thinkstock

החודש, ב-3 בדצמבר, התקיים בעולם ובישראל "היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות". ב-1992 הכריז האו"ם על 3 בדצמבר כעל יום עולמי לעידוד, טיפוח וקידום זכויותיהם של נכים ומוגבלים בכל העולם, ללא הבדל דת, לאום, גזע ומין. מטבע הדברים, יום מסוג זה נועד להעלות את המודעות לנושא בקרב מקבלי ההחלטות במגזר הממשלתי-ציבורי, במגזר העסקי - מעסיקים ונותני שירותים, ובקרב הציבור הרחב.

אבל במודעות אין די. המבחן של התייחסות לנכה כעובד, כנותן שירות, כמקבל שירות, וכאדם, הוא מבחן היום-יום של התייחסות לעיוור, לכבדי שמיעה ודיבור, לנכה פיזית ולנכה נפשית.

חבל שמדינת ישראל הגיעה מאוחר מדי לתובנה, שיש צורך בחוק כדי לעגן את זכויות הנכים, כולל קביעת "מכסה" למועסקים בעלי מוגבלויות, אבל טוב מאוחר מאשר בכלל לא, וטוב היה יותר לו לא היה צורך בחוק לעניין זה, מכיוון שנורמות ההתייחסות לכל אדם באשר הוא היו אחרות.

לפעמים אני שואל את עצמי - מי כאן נכה? בעל המוגבלות - העיוור, כבד-השמיעה - או חלק מן המעסיקים שהם בבחינת "עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו". אז מי כאן בעל המוגבלות? - אולי זה דווקא אותו מעסיק שסובל מנכות רגשית ו/או שכלית. והאם אנחנו "הלא-מוגבלים", לכאורה, לא סובלים משום מוגבלות באמת? האם יש מישהו מאיתנו שהוא באמת לא מוגבל?

אם קשה לכם לחשוב על המוגבלויות של עצמכם, חשבו לרגע על אנשים שעובדים בסביבתכם. נראה, כי תמצאו אצל רובם מגבלה כזו או אחרת שיותר מפריעה לעבודה יעילה ונעימה, מאשר אותם בעלי נכות פיזית או חושית? האם חסרים בסביבתנו אנשים עצבניים, אנטיפטים, אגואיסטים ובעלי תכונות "ידידותיות" אחרות? האם התפקוד של אדם "לא מוגבל" שנמצא בעיצומו של משבר אישי כזה או אחר (גירושים, מחלה קשה של בן-משפחה) בעבודה, טוב יותר מאשר אדם מאושר שיושב בכיסא-גלגלים?

ואם לא די בכך, מי לידו של המעסיק יתקע - שהוא עצמו לא יהפוך מחר חו"ח לנכה פיזית? שבנו או בתו לא יחוו זאת, שנכדו/נכדתו לא ייוולדו עם מוגבלויות?

אנשים עם מוגבלויות הם לא פחות מוכשרים מאחרים, שאין להם מוגבלויות, ובמרבית המקרים הם גם יותר מסורים ונאמנים למקום עבודתם. במקרים רבים התפוקות שלהם גבוהות יותר משל עובדים אחרים, בשל המוטיבציה הגבוהה שלהם להצליח ולהיקלט היטב במקום העבודה לטווח ארוך.

ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשורים האחרונים פותחות בפני המעסיקים בהרבה תחומי עשייה, מגוון של אפשרויות להעסקת עובדים בעלי מוגבלויות. אדם חירש יכול, למשל, לנהל שירות לקוחות בצ'טים; ואדם עיוור יכול באמצעות עזרי ברייל לעבוד על מחשב, כמו כל אדם אחר.

אחרי שהחברה הישראלית החלה להתמודד בהצלחה עם תעסוקה של חרדים, שמשקלם בשוק התעסוקה הולך וגדל משנה לשנה; אין סיבה שלא נצליח גם עם המשימה הגדולה הבאה: שילוב אנשים בעלי מוגבלויות בעבודה.

■ הכותב הוא יו"ר מיטב דש

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתגם את המשבר הזה נעבור