גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכול מתחיל ונגמר במורים

זה לא סתם שמערכת החינוך בישראל חורקת, במקרה הטוב

נפתלי בנט / צילום: רוני שיצר
נפתלי בנט / צילום: רוני שיצר

מערכת החינוך בישראל חורקת. גם אם היא לא ממשיכה להידרדר, היא איננה מצליחה להביא תוצאות ראויות ואיכותיות, על אף שתקציב החינוך הוא אדיר ממדים, השני בגודלו אחרי תקציב הביטחון, וגדול מאוד יחסית (במונחי שיעור מהתוצר) גם למקובל במדינות ה-OECD, שהפכו בשנים האחרונות לסוג של בנצ'מארק (אמת-מידה).

שר חינוך בא ושר חינוך הולך, והמערכת מקובעת על מקומה. כל אחד משרי החינוך בא מרקע אחר, עם השקפת עולם, אג'נדה ודגל פרטי משלו. האחרון שבהם, השר נפתלי בנט, הציב את הדגל של עידוד תלמידים (הכפלת מספרם) להיבחן בבגרות בחמש יחידות במתמטיקה. קדמו לו השרה לימור לבנת שיזמה את "ועדת דוברת"; יולי תמיר - אופק חדש"; גדעון סער - מדידת הישגיות, שי פירון - למידה משמעותית.

נכון, מתמטיקה היא מקצוע חשוב, ושפה שחשוב ללמוד אותה, אבל ההחלטה הזו היא בגדר מהלך קוסמטי ולא מהלך שמשקם את מערכת החינוך. מדוע דווקא מתמטיקה? מדוע לא לימודי טכנולוגיה מעשית כתפיסתו של היזם סטף ורטהיימר, או לימודי מדעי הרוח ואזרחות כתפיסתי? ונניח, שמקצוע המתמטיקה הוא הכי חשוב, מי בדיוק ילמד אותו? לא בכיתות הגבוהות של בתי-הספר התיכוניים, אלא, קודם כול, בכיתות הנמוכות של בתי-הספר היסודיים. האם יש די מורים מוכשרים להוראת מתמטיקה, כאלה שלא ישאירו צלקות אצל תלמידים, ובעיקר תלמידות, שיחליטו ש"זה לא בשבילי". וכאן מדובר במקצוע שהוא בין הקלים להוראה.

די להתבונן בתהליך שמתגבר זה שנים, של התערבות ההורים בנעשה בבית-הספר, כדי להבין מה קורה במערכת החינוך. נכון שהתופעה הזו נובעת מגורמים שונים, ועד גבול מסוים (של מעורבות, להבדיל, מהתערבות) היא חיובית, אבל הנקודה המרכזית היא שההורים אינם סומכים על המורים ועל הנהלות בתי-הספר שהם עושים את עבודתם נאמנה. קשה להאשים את ההורים. הרבה מאוד השתנה מהתקופה שבה מקצוע ההוראה היה מכובד ומוערך, וההורים לא העזו לחשוב על התערבות בהתנהלות הדברים, ועד לימים אלה.

מעורבות ההורים במערכת החינוך עלתה לאחרונה מדרגה בסוגיית הצפיפות בכיתות, ובז'רגון העממי "מחאת הסרדינים". חמתו של ארגון ההורים התנקזה לעניין זה. נכון, שמצב של 40 תלמידים ויותר בכיתה, אינו רצוי, והוא מקשה על המורה לשלוט בכיתתו, ועל יכולתו לתת תשומת-לב מתאימה לתלמידים הנזקקים לכך. הצפיפות היא בעיקר נחלת בתי-ספר במרכז הארץ ולא בפריפריה, ולא בחינוך החרדי והממלכתי-דתי.

אבל השאלה היא אם לצפיפות יש השלכה על הישגי התלמידים ו/או שהיא גורם מרכזי בהישגים. רוב המחקרים בעולם בנושא זה לא גילו מתאם שלילי בין מספר התלמידים בכיתה לבין הישגיהם. כנראה, יש משתנים אחרים שמשפיעים יותר על הישגי התלמידים - כמו רמת המורים, או ההנחה, שדורשת מחקר, שילדי ישראל הולכים לישון פשוט מאוחר מדי לעומת תלמידי פינלנד, ואולי התנאים הפיזיים - אקוסטיקה וחום הם גורמים משפיעים על הלימודים.

כאשר מדובר בסיבות לצפיפות-היתר בכיתות, מיד עולה ההשערה שאולי פשוט חסרים מורים. מתברר שלא. היחס בין מספר המורים למספר התלמידים בישראל הוא מהטובים בעולם. הממוצע בישראל אמנם אינו מייצג, שכן מספר התלמידים בכיתות במסגרת החרדית והממלכתית-דתית נמוך בהרבה מהממוצע הכללי, והבעיה מתנקזת לחינוך הממלכתי. אבל עדיין לא ברור שהרבה תלמידים בכיתה זה רע, ומעט זה טוב. גם למספר קטן מדי של תלמידים בכיתה עלולות להתלוות, למשל, תופעות חברתיות לא רצויות, סכנה שהיא פחותה בכיתה גדולה.

מעבר לכך, כדי להגיע לכיתה עם מקסימום 32 תלמידים, נדרשים על-פי אומדנים שנעשו, לפחות חמש שנים על מנת ליישם זאת רק בבתי-הספר היסודיים, תקציב נוסף של כ-9 מיליארד שקלים, ולגייס כ-15 אלף מורים חדשים. גיוס מאסיבי כזה יהיה כרוך בהורדה נוספת של רמת ההוראה; ועם 9 מיליארד שקלים אפשר לעשות נסים ונפלאות בהקשרי חינוך אחרים.

אם אני הייתי צריך לבחור לנכדותיי בין כיתה עם 25-30 תלמידים ומורה בינוני, לבין כיתה בת 40 תלמידים עם מורה מעולה, התשובה שלי ברורה. הכול מתחיל ונגמר במורים. באיכות שלהם.

זה עשרות השנים התקבעה מציאות של רוב נשי במערכת ההוראה, הן בבתי-הספר היסודיים והן בתיכוניים, אם כי שם קצת פחות. מדוע? סיבה אחת - רמת השכר הנמוכה יחסית בהוראה - שאמנם השתפרה לאחרונה - היא כזו שלא משכה גברים שנתפסים כמפרנסים העיקריים במשפחה. סיבה שנייה - משיכת הנשים לעבודה בשעות נוחות, שעות עבודה לא רבות מדי, עם חופשות תואמות לילדיהן.

היות שתקציב החינוך הוא תקציב ענק, השני בגודלו אחרי משרד הביטחון, השאלה היא - האם הוא מנוהל בדרך יעילה? והתשובה: ספק רב. תקציב החינוך מהווה כיום 4.2% מהתוצר-המקומי-הגולמי, לעומת ממוצע של 3.9% במדינות ה-OECD. במהלך השנים התקציב הזה גדל מאוד, מעבר לגידול במספר התלמידים. כך, למשל, בשבע השנים האחרונות גדל התקציב בכ-50%.

היינו מצפים שתקציב כזה יבטיח הן רמה גבוהה של תלמידים והן איכות טובה של מורים. אבל נראה כי רמת החינוך, איכות ההוראה והישגי התלמידים אינם טובים; וכי הם לא השתפרו בהתאם לעליית התקציבים. הנתונים שישראל קיבלה כמשוב לתלמידיה, בעקבות מבחני פיזה, הם עגומים מאוד. שיעור התלמידים שמוגדרים כחלשים ביותר (מבין 7 רמות) בישראל מגיע ל-16% - כפול מהממוצע במדינות ה-OECD, ופי 6 משיעורם בפינלנד שמובילה באיכות תלמידיה. מנגד, שיעור התלמידים בישראל השייכים לשכבה המצטיינת ביותר הוא 2.2% בלבד מול ממוצע ה-OECD שהוא 3.3%, ומול פינלנד עם כ-12% מצטיינים.

כלומר, ה"תוצרים" שמערכת החינוך מוציאה הם בעייתיים מאוד. די לראות את העברית העילגת של סטודנטים באוניברסיטאות, כאשר עליהם לייצר משפט (ואיני מתכוון לשימוש בסלנג), ועוד יותר כשעליהם לכתוב תשובה מקיפה, עקבית ולוגית לשאלות במבחן. גם טעויות כתיב הן תופעה נפוצה.

אז אולי כדאי שלפני שהם לומדים חמש יחידות בשפת המתמטיקה, הם ילמדו חמש יחידות (נתפשר אפילו על 4) בשפה העברית ובחיבור.

הכותב הוא יו"ר ומבעלי מיטב דש

עוד כתבות

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

מספר מניות אירופיות יכולות להציג תשואות עודפות למשקיעים / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית במסחר באירופה: החוזים העתידיים על וול סטריט אדומים

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט מתמתן: מחיר חבית ברנט עומד על כ-87 דולר ● ירידות קלות בחוזים העתידיים על וול סטריט

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

התקיפה באיראן: איזה חימוש משוטט קצר טווח מחזיקה ישראל

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות