רואים את הנושה הפשוט

תזכיר החוק החדש בתחום דיני חדלות הפירעון הוא מהלך מהפכני ואמיץ

איילת שקד / צילום: נועם מושקוביץ
איילת שקד / צילום: נועם מושקוביץ

משרד המשפטים הציג לאחרונה תזכיר הכולל שינויים משמעותיים רבים בתחום דיני חדלות הפירעון, ש"המהפכה הגדולה" הגלומה בו נוגעת לסדרי הנשייה. כלומר, לאופן חלוקת הכספים בין הנושים במסגרת הליכי פירוק או הסדר בחברה.

נכון להיום, במסגרת חלוקת הכספים בהליכי פירוק וחדלות פירעון, קיימות 3 קבוצות מרכזיות שזוכות להיפרע ממרבית החוב כלפיהן, אם לא כולו: עובדי החברה, הבנקים והמדינה. כך, פעם אחר פעם, הספקים מוצאים את עצמם עומדים בסוף התור ומסתפקים ברסיסים שנותרו בקופה אחרי התשלום לעובדים, למדינה ולמערכת הבנקאית. מצב זה אינו משרת את הצרכים הכלכליים של משק חופשי, אלא דווקא פוגע בו.

התזכיר החדש יביא למהפכה באופן חלוקת הכספים בין קבוצות הנושים השונות. במסגרת זו, הן קופת המדינה והן המערכת הבנקאית נאלצות למצוא עצמן מסתפקות בפחות, על מנת להבטיח כי הספקים ויתר הנושים "הקטנים" לא ימצאו את עצמם בסופו של יום נותרים בלא כלום, כפי שהיה פעמים רבות בהליכי חדלות פירעון.

בנוגע לעובדים - ביחס לשכר העבודה ממשיך התזכיר החדש להבטיח כי שכר העבודה ישולם לעובדים שייהנו מהגנה בחסות חוק הביטוח הלאומי. התזכיר אף ממשיך ומחזק את מעמדם של העובדים, בכך שהוא מפעיל את הביטוח הלאומי כמקור פירעון חובות השכר לעובדים, גם בהליכי הסדר נושים, שבסופם החברה אינה מתפרקת אלא ממשיכה להתקיים - דבר שלא היה עד עתה.

בנוגע לחובות למוסדות המדינה - בנוסף לסוגיית שכר העבודה, מציע התזכיר לבטל את מעמד הקדימה לחובות רבים אשר חבה החברה הקורסת לקופת המדינה. מדובר בחובות לגופים כמו מע"מ, מס הכנסה ורשויות מקומיות, אשר משולמים כיום מקופת הנשייה עוד קודם לתשלום יתר החובות, ומוגדרים כ"חוב בדין קדימה", ובחלקו, חוב שמוגדר כשיעבוד ראשון לפי פקודת המסים גבייה. מטבע הדברים, תשלום חוב זה גורע מיתרת הכספים הנותרים בסופו של יום לחלוקה לספקיה של החברה וליתר נושיה הרגילים.

אינטרס כלכלי של המדינה

יצוין כי ביטול המעמד המועדף של המדינה מבטא "תובנה חדשה", שלפיה האינטרס הכלכלי של המדינה הוא לספוג נזק כדי להקטין נזק לאחר, במקרה של קריסת חברות, במטרה להגן על הנושה "הפשוט" ולעצור את כדור-השלג. כשחברה קורסת, מגיע גל פיטורים, קריסות של ספקים ונושים, וכל אלה נופלים בסופו של יום על קופת המדינה, האוצר והביטוח הלאומי.

זוהי חרב-פיפיות, שכן במצב של פשיטת-רגל האוצר מוצא את עצמו משלם הרבה יותר בסופו של דבר, הן כאשר מאות מפוטרים נפלטים לשוק ונופלים למעמסה על המדינה; וכך גם כאשר קריסה של תאגיד גוררת כאפקט דומינו קריסות של ספקים מהותיים שלו, שהיו תלויים בתאגיד לפרנסתם, ואינם מסוגלים להשתקם מהחוב שהוא חייב להם. קריסה מעין זו משפיעה גם על מבטחי אשראי, ועוד ועוד - תגובת שרשרת שסופה ועלותה - מי ישורנה.

בנוגע לבנקים - מלבד ההשתתפות המשמעותית של קופת המדינה בעקבות ביטול "דין הקדימה", נדרשים אף הבנקים "לתת כתף", כך שייוותר נתח גם לנושים הרגילים. מדובר בהתערבות משמעותית ראשונה של המדינה לצמצום העדפתם של הבנקים על פני יתר הספקים. יצוין כי הזכאות להעדפתם של הבנקים עד היום נבעה מכוח הדין, בהיותם מחזיקי שיעבודים.

כך למשל, בתזכיר החוק החדש מוצע להגביל את היקפי הריבית על החוב באמצעות שלילת גבייה של ריביות פיגורים חונקות, שגורעות מהיתרה בקופה על חשבון ציבור הספקים.

יתרה מכך, על-פי ההצעה החדשה יוכלו הבנקים המחזיקים בשיעבודים שוטפים על נכסי החברה, לקבל רק 75% מערך הנכסים המשועבדים - והיתרה תישמר לצורך חלוקה לציבור הספקים.

השינוי המהפכני בסדרי הנשייה יגרור בעקבותיו אף קיצור דרמטי של משך ההליך. על-פי הדין כיום, יש הכרח לסלק קודם כל את מלוא החובות בדין קדימה ושל הנושים המובטחים; ורק לאחר מכן יש להתפנות ולטפל בנושים הרגילים, אם וככל שנותרו נכסים בקופת החברה שקרסה.

הטיפול בנשייה בדין קדימה אורך לעתים קרובות זמן רב. כך למשל לוקח חודשים רבים עד שניתן לדעת מה היקף החוב של קופת הפירוק למוסד לביטוח לאומי, חוב שמתגבש רק עם תשלום חובות השכר של העובדים על-ידי הביטוח הלאומי. בנוסף, גם ההתנהלות מול רשויות המס אורכת זמן רב.

הצעת החוק, ככל שתתקבל, תגרום לקיצור דרמטי של משך ההליך, כך שהטיפול בנושים הרגילים יוכל להיעשות במקביל לטיפול בנושים המובטחים ובנושים בדין קדימה.

לפיכך, הגם שיש מקום לבצע תיקונים ושינויים בהצעת החוק - וללשכת עורכי הדין תפקיד מהותי בתהליך זה - יש לברך ולקדם את הליכי החקיקה של הסדר מהפכני ואמיץ זה.

■ הכותב, ממשרד עורכי הדין כהן-וילצ'יק, מתמחה בדיני חדלות פירעון ובשיקום חברות בקשיים.