מתווה הגז: תרחיש האימים שאף אחד לא סיפר לכם עליו

אין קווי דמיון רבים בין משק הגז הטבעי של ישראל לזה של טורקיה.

לישראל יש מאגרי גז טבעי גדולים, המספקים את כל תצרוכת הגז במדינה. בניהול נכון וחסכני, מאגרים אלה אמורים לספק גז טבעי למשק הישראלי במחיר נמוך למשך עשרות שנים.

לטורקיה, לעומת זאת, אין בכלל מאגרי גז, והיא נאלצת לרכוש גז טבעי משכנותיה, בעיקר מאיראן ומרוסיה. בגלל תלותה המוחלטת בשתי ספקיות גז עיקריות אלו, טורקיה לא נהנתה מהירידה במחירי האנרגיה בשוק העולמי בשנה האחרונה והיא משלמת 12 עד15 דולר ליחידת חום (MMBTU).

גם בישראל התלות המוחלטת במונופול הגז הטבעי מנעה מהצרכנים ליהנות מהירידות במחירי האנרגיה בשוק העולמי, אבל המחיר הוא 5.5 דולרים ליחידת חום. בטורקיה, אגב, הממשלה מסבסדת חלק מהגז הטבעי באמצעות חברת הגז הלאומית ומעודדת תחרות של יבואני גז קטנים, המשיגים מחירים נמוכים יותר עבור הגז.

אישור מתווה הגז הטבעי השבוע בממשלה עלול להתגלות כצעד הראשון בהידרדרות הישראלית בכיוון המצב בו מצויה כיום טורקיה. חשיבותו העיקרית של מתווה הגז הטבעי הוא בחיזוק השלטון האוטוריטרי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המתבסס על שליטה במשאבי האנרגיה, שליטה בתקשורת ותמיכה מצד ארגונים ביטחוניים. אלה הם הרכיבים הקלאסיים במכניזם של שלטון אוטוריטרי, וזו הסיבה שנתניהו פעל בחודשים האחרונים בעוצמה רבה בתחומי האנרגיה והתקשורת וממשיך, כתמיד, לתמוך בהגדלת תקציבי הארגונים הביטחוניים.

אישור יצוא גז טבעי מישראל בהיקפים גדולים הינו חסר הגיון כלכלי ובתוך 2-3 עשורים יפגע כבומרנג במשק הישראלי, שיעבור הסבה לפעילות על גז טבעי וייאלץ להתחיל לייבא גז במחירים של 15 דולר ליחידת חום או יותר, בדיוק כמו טורקיה היום. מהפרספקטיבה של מונופול הגז הישראלי, הנחת צינור לטורקיה היא כיום האופציה הרווחית ביותר בגלל מחיר הגז הגבוה בשוק הטורקי (אם כי טורקיה צופה שמחיר הגז הישראלי יהיה נמוך יותר). טורקיה היא צרכנית גז טבעי גדולה ואספקה לטורקיה עלולה לתרום לדלדול מהיר ביותר ברזרבות הגז של ישראל.

מבחינת מונופול הגז הישראלי, היתרון שבצינור גז לטורקיה הוא שכאשר יתרוקנו מאגרי הגז הישראלי, ינוצל הצינור להזרמת גז בכיוון ההפוך, מטורקיה לישראל. הגז מטורקיה יגיע מאיראן, מרוסיה, מעיראק או מאזרבייג'אן ויימכר לישראל במחיר 'טורקי' של כ-15 דולר ליחידת חום או יותר. תסריט כזה יכול להתממש גם בתוך 10-15 שנה, אם יונח צינור מ"תמר" לטורקיה, ופיתוח "לוויתן" יתעכב ב-10-15 שנה (במתווה הגז הטבעי אין כל סנקציות במקרה שלווייתן לא יפותח).

המונופול של נובל אנרג'י, קבוצת דלק ושותפיהם, ירוויח היטב גם מיבוא גז טבעי, מאחר שהוא יהיה הבעלים של הצינור והיבואן הבלבדי של גז טבעי לישראל וממשלת ישראל שוב לא תוכל להגביל את המחיר שהוא יגבה.

מסיבות לוגיסטיות וגיאו-פוליטיות, היצוא לטורקיה נראה בשלב זה כבעל היתכנות נמוכה, כמו גם אופציות יצוא אחרות. היצוא למצרים, למתקני ההנזלה של יוניון פנוסה (אם יתרחש) יתבצע במחיר נמוך, לא יותר מ-3 דולרים ליחידת חום בפי הבאר, ויחייב את ממשלת ישראל להעמיד ערבויות בהיקף של מיליארדי דולרים, למקרה של פגיעה במתקני הגז הטבעי או שינויים פוליטיים במצרים שיסכלו את היצוא.

? יעקב צלאל הוא עיתונאי עצמאי בתחומי האנרגיה והתחבורה