עתירה: על רשות המים לפקח על פעילות כיל בים במלח

הארגון הסביבתי אדם טבע ודין פנה לבית הדין לענייני מים: "מפעלי ים המלח כמעט הכפילו את היקף שאיבת המים מהאגן ב-2006-2011"

מפעלי ים המלח תעשיה / צלם : תמר מצפי
מפעלי ים המלח תעשיה / צלם : תמר מצפי

הארגון הסביבתי אדם טבע ודין עתר לבית הדין לענייני מים בחיפה, בבקשה שיורה לרשות המים לפקח על קצב שאיבת המים של מפעלי ים המלח (מי"ה) במסגרת תהליכי הייצור של החברה.

הארגון דורש כי רשות המים תקיים את הפיקוח על מי"ה, חברה-בת של כימיקלים לישראל (כיל), באמצעות רישיון הפקה מיוחד, בטענה כי בין השנים 2006 ל-2011 מפעלי ים המלח כמעט הכפילו את היקף שאיבת המים מהאגן הצפוני של ים המלח, לכ-400 מיליון מ"ק בשנה, ובכך הסבו לו נזק בלתי הפיך שמתבטא בין השאר בירידה דרמטית במפלס המים.

עוד טען הארגון כי בשנים 2011-2012 חלה ירידה של 1.5 מטר במפלס האגן הצפוני של ים המלח, שהיא המשמעותית ביותר מאז החלו המדידות ההידרולוגיות: "שיא ירידת מפלס ים המלח התרחש דווקא לאחר שנת גשמים ברוכה, שבה מפלס הכנרת עלה יפה - ולא בשנת בצורת, שגורמת לירידת מפלס ים המלח. נראה כי קיים קשר ישיר בין שאיבת המים בידי מפעלי ים המלח, שהגיעה בשנים אלה לשיא של כל הזמנים, לבין האצת קצב ירידת מפלס האגן הצפוני", נכתב בעתירה.

השאיבה - חלק מייצור האשלג

"יש לראות באור חמור שבעתיים התנהלות בלתי חוקית ובלתי סבירה זו, לאור מצבו האקוטי של ים המלח, הנובע משנים של מחדלים וחוסר מעש של רשות המים, האחראית על אסדרה ופיקוח על שאיבת המים מים המלח. מצבו של ים המלח מושפע ישירות מהפעילות העסקית של מי"ה ומשאיבת מימיו על-ידי מפעלי ים המלח", נטען בעתירה.

"לא יעלה על הדעת כי מצב דברים זה יימשך ללא פיקוח ואסדרה, כאשר את המחיר החמור של אובדן ערך טבע שאין שני לו בעולם משלם כלל הציבור בישראל, כיום ובעתיד. מתחייב על-פי החוק להכפיף את פעילות מי"ה לרישיון הפקה והקמה, ולחייבה בהיטל הפקה שמטרתם להסדיר ולפקח על השימוש במקורות מים ולמנוע כל פגיעה נוספת בים המלח", טוענים באדם, טבע ודין.

שאיבת המים מצפון ים המלח נעשית כחלק מהתהליך השגרתי להפקת אשלג בידי מפעלי ים המלח. המים שנשאבים מהאגן הצפוני, מוזרמים מתחנת שאיבה שנמצאת בקצהו הדרומי, אל בריכות האידוי שמפעילה החברה בדרום ים המלח, כאשר בשפת אותן בריכות נמצאים מלונות עין-בוקק.

בבריכות האידוי מתקיים תהליך הכרייה של המינרל קרנליט, חומר הגלם המשמש לייצור האשלג. עם השלמת תהליך הכרייה של הקרנליט, מי"ה מזרימה בתעלה אחרת את המים שנותרו בבריכות האידוי דרך ערוץ של נחל ערבה לאגן הצפוני.

באדם טבע ודין טוענים כי לאורך כל התהליך מתאדים 50% מהמים שנשאבו מלכתחילה מהאגן הצפוני, והרכז שמוזרם בחזרה אל האגן לא משתווה באיכותו לאיכות המים שנשאבו, בשל התהליך שעבר, מה שמפר גם הוא את האיזון הטבעי בצפון ים המלח.

"המפעלים אחראים לירידת המפלס"

לדברי מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, רשות המים כבר הכירה לפני כ-3 שנים בצורך לפקח באמצעות רישיון כזה על היקף שאיבת המים בידי מי"ה, אך כזה טרם הוצא.

לטענתו, פעילות מי"ה אחראית לכ-30% מירידת מפלס האגן הצפוני של ים המלח, תוך פגיעה במערכת האקולוגית באזור, היווצרות של בולענים ועוד.

ברשות המים אישרו היום (ד') את קבלת העתירה והבהירו כי הפרטים נבדקים.

בכיל הבהירו כי בניגוד לטענות של אדם טבע ודין, היקף שאיבת המים מהאגן הצפוני לא השתנה מאז 1991, שכן הקיבולת של בריכות האידוי שבדרום ים המלח היא מוגבלת.

במי"ה טוענים כי החברה שואבת כ-400 מיליון מ"ק מצפון ים המלח, אך מזרימה אליו כ-240 מיליון מ"ק בתום תהליך ההפקה, כך שבפועל היקף השאיבה נטו הוא כ-150-160 מיליון מ"ק מים בשנה ממוצעת.

גורם בחברה אמר היום בשיחה עם "גלובס" כי מי"ה פועלת מתוקף חוק הזיכיון המאפשר לה כריית מחצבים בים המלח, מה שמייתר את הצורך ברישיון הפקה מצד רשות המים. עוד טען הגורם כי החברה מדווחת מדי חודש לרשות המים ולמשרד להגנת הסביבה על היקף השאיבה מהאגן הצפוני. עוד טענו שם כי הסיבה המרכזית לירידה במפלס ים המלח היא הקמת סכר דגניה בדרום הכנרת, באופן שעצר את זרימת המים אליו.

מכיל נמסר בתגובה כי פעילות מי"ה נעשית בהתאם לחוק הזיכיון, תוך שקיפות מלאה ודיווחים שוטפים לרשויות: "מעבר לעובדה שהמדינה נהנית מתמלוגים גבוהים על מכירת האשלג מים המלח, פעילות זו מהווה בסיס כלכלי לחיים ולהתיישבות בנגב המזרחי, ויוצרת ומקיימת את האגן הדרומי המשרת את התיירות את כל הסביבה.

"בזמן שגורמים חסרי אחריות בישראל מנסים לסגור את מפעלי ים המלח ולהמיט חורבן חברתי וכלכלי על הנגב, המפעלים הירדנים שואבים ללא הגבלה מים המלח, בנו בריכת אידוי נוספת, והשנה אף הודיעו על הרחבת הייצור בעוד כ-250 אלף טון אשלג המחייבים הגברה נוספת של השאיבה מים המלח".