מנכ"ל שטראוס: מכירת תנובה לסינים - איום אסטרטגי על ישראל

גדי לסין בכנס המזון: "שטראוס עושה ב-4 השנים האחרונות הכול להוריד מחירים, כי הצרכן זועק ולא יכול לשלם" ■ "בכל פעם שלא הצלחנו להתייעל העלינו מחירים, זה התפוצץ לנו בפנים במחאה. היינו בטוחים שאוהבים אותנו"

מנכ"ל שטראוס, גדי לסין, תוקף את מכירת תנובה לתאגיד הסיני ברייט פוד. בפאנל בכירי תעשיית המזון, במסגרת כנס מזון בעידן החדש, אמר לסין: "מכירה של חברה ישראלית לבעלות זרה מהווה איום אסטרטגי על מדינת ישראל. אין לנו שום סיבה למסיבה בעניין הזה, גם ממקום של ציונות. אם תנובה הייתה נשארת בבעלות ישראלית והייתה מוכרת גבינת עמק בסין, זו הייתה גאווה לכולנו. היום כבר אין אסם, אלא אסם זה רק מותג שהבעלות המלאה עליו שייכת לנסטלה. זה עצוב מאוד לכלכלה הישראלית וחומר למחשבה".

דבריו של לסין נאמרו לאחר שמנכ"ל קבוצת תנובה, אריק שור, אמר כי הוא בטוח שגבינת העמק תעלה על המדפים בסין, ואפילו המוצרים של סנפרוסט ומעדנות. בתגובה להתקפה של לסין השיב מנכ"ל קבוצת אסם-נסטלה, איציק צאיג: "למכור את שטראוס ליוניליוור זה לא מכירה לידיים זרות? אי-אפשר להיות עם סטנדרט כפול" - ובכך התייחס למכירת גלידות שטראוס לחברת יוניליוור.

עוד אמר לסין בכנס: "אני מקווה שבארבע השנים האחרונות אנחנו עושים את כל הפעולות כדי להוריד מחירים, כי הצרכן זועק ולא יכול לשלם. עשינו לא מעט טעויות. לא היינו קשובים מספיק לצרכנים. בכל פעם כשחומרי הגלם עלו, אמרנו 'אנחנו מתייעלים', וכל מה שאנחנו לא מצליחים להתייעל, אנחנו מעלים מחירים לצרכן. באה המחאה, וזה התפוצץ לנו בפנים. היינו מופתעים. לא היינו מוכנים לכך, ונכנסנו לחשבון-נפש מאוד גדול. שאלנו מה אנחנו צריכים לעשות כדי שהצרכנים יאהבו אותנו, כי עד המחאה היינו בטוחים שאוהבים אותנו".

חלק מחברי הפאנל התייחסו למצבן של רשתות השיווק וגם לחשש שאחת מהן תקרוס. בעלי מפעלים קטנים הביעו חשש שהם יהיו הנפגעים העיקריים במקרה של קריסת רשת, בשל היעדר ביטחונות וביטוח אשראי.

ליאורה בירנהק-מרקוס, בעלת חברת מנעמים, אמרה בכנס: "כתעשיין, אתה אף פעם לא ישן. היום זה מגה. הרבה מהספקים הקטנים לא מבוטחים, וזה נובע מרווחיות מאוד נמוכה של הספקים הקטנים והעובדה שהם נדרשים לשלם אחוזים יותר גבוהים על הביטוח. מעבר לזה, כמפעל קטן אין לך כוח מול רשת השיווק, ואתה יודע שאם תצא מהרשת - ייקח לך שנים לחזור אליה. בניגוד לספק גדול שאם ייצא, גם יחזור אליה מהר.

"אף רשת לא תישאר בלי אחד מחמשת הספקים הגדולים. היצרנים הקטנים לא ישנים, וההחלטה שלהם האם אתה מסתכל קדימה מאוד, רוצה להיות שם ומה יהיה. בשנה שעברה נפלה חברת ההפצה עטרת. יש כאן לפחות 60 מפעלים, שכל אחד מהם הפסיד כסף. זו בעיה, וצריך לתת לה פתרון, במיוחד למפעלים הקטנים. צריך לחשוב על רשת ביטחון כוללת לאותם מפעלים, ולא לחשוב על רשת שיווק ספציפית. אולי שהספקים הגדולים יוותרו על חלק מהביטוח עבור הקטנים. אם המפעלים הקטנים ייעלמו במקרה שרשת שיווק תיפול, לא תהיה תחרות".

ליאור לוי, בעל חברת ביסקול, אמר כי הוא לא ישן בלילה בשל הדאגה, וכי המפעלים הקטנים מבקשים את עזרת המדינה. לדבריו, "נפנה לחשב הכללי ונבקש גרעין ביטחון לביטוח אשראי לספקים הקטנים".

איציק תמיר, יו"ר איגוד המזון ומנכ"ל החברה המרכזית למשקאות (קוקה-קולה ישראל), התייחס לכך באומרו: "זה לא סוד שיש מצוקה אמיתית בשתי רשתות השיווק הגדולות. אני מניח שזה גם תוצאות לוואי של צעדים כמו חוק המזון שלא עזרו להן, אבל גם מסיבות אחרות שלא תפקידנו לנתח אותם. הסכנה למפעלים הקטנים יותר מוחשית. אנחנו חושבים איך למצוא דרכים בעזרת הממשלה כדי לוודא שלא ייכנסו לבעיות כל-כך קשות בגלל מה שלא תלוי בהם ולא באשמתם".