שקיפות היא צו השעה

הממשלה הבאה חייבת להחיל חובת דיווח על אחריות תאגידית לכל

דולרים שוחד אזיקים פשע משטרה / צלם: thinkstock
דולרים שוחד אזיקים פשע משטרה / צלם: thinkstock

רעידת אדמה של ממש עוברת על המגזר הציבורי בישראל בשנה האחרונה, עם התפוצצותן וחשיפתן של פרשות שחיתות שונות בהיקפים של מיליארדי שקלים, וכל זאת על חשבון הכספים של משלמי המסים.

השערוריות החוזרות והנשנות בחברות ובגופים ציבוריים מרכזיים בישראל והפגיעה המתמשכת באמון הציבור במערכות שמהוות את הבסיס הכלכלי של המדינה, מחייבות את הממשלה הבאה להתחיל לחייב את הגופים שבאחריותה לעבוד לפי סטנדרטים חדשים. סטנדרטים שכוללים אחריות ושקיפות, בדומה לסטנדרטים שנדרשים מהבנקים.

המפקח על הבנקים בבנק ישראל, שהבין שאור השמש מחטא ושלאחריות תאגידית יש חשיבות רבה לשמירה על טוהר המערכת הבנקאית, הורה החל משנת 2012 לבנקים בישראל לפרסם לציבור דוח אחריות תאגידית.

אמנם דיווח על אחריות תאגידית לא עושה ארגון חסין לטעויות ונפילות תמיד ישנן, אך הוא כן מייצר שיח בונה וכן מאפשר לארגון לעבוד כדי להשתפר. אולם פרט לבנקים, שכאמור הונחו על-ידי הרגולטור לדווח, שאר התאגידים בישראל אינם נוטים להתנדב לדווח מעבר למחויב בחוק.

מנתונים שפרסם המכון לאחריות תאגידית לסיכום שנת 2013 מתבררת תמונה עגומה, לפיה במקום התקדמות, חלה דווקא ירידה של 12.5% בכמות דוחות האחריות התאגידית שפורסמו בישראל (14 דוחות ב-2013 לעומת 16 ב-2012), כאשר רוב הדוחות (71%) שפורסמו ב 2013 היו של חברות שכבר דיווחו בעבר, ורק המיעוט (29%) היו של חברות שדיווחו בשנה זו לראשונה.

ECI, מקורות, הראל ושופרסל הן החברות שפרסמו בשנה זו לראשונה דוח אחריות תאגידית; והצטרפו בכך לחברות אלביט, אמדוקס, לאומי, פועלים, דלתא גליל, כיל, שטראוס, רוש, רפאל ופרטנר, שפרסמו גם בשנה שלפני כן.

ההשלכות של ההתעלמות מהדיווח על אחריות תאגידית הן ברורות - ההתעלמות מהצורך באימוץ סטנדרטים של אחריות תאגידית ברוב-רובן של החברות והגופים הפרטיים והציבוריים, מוביל את המשק הישראלי לככב במקומות גבוהים מדי בטבלאות השחיתות העולמיות ובטבלאות המדינות שבהן לא כדאי לעשות עסקים.

המצב חמור עד כדי כך שלפני שבוע הגיעה לישראל משלחת של ארגון המדינות המפותחות (OECD) כדי לבחון את מידת הציות של המערכת השלטונית לאמנה למניעת שוחד ושחיתות, שישראל חתמה עליה ב-2009 - כולל בחינת התנהלות המערכת בפרשת ישראל ביתנו על הסתעפויותיה.

גרוע מכך, המשך ההתעלמות מהצורך בשקיפות יוצר גלי זעזוע ששוחקים את האמון של כל הגופים במשק האחד בשני, החל מהשערוריות בצמרת המשטרה אשר מעלים תהיות לגבי התרבות הארגונית יחסי העבודה בקרב האנשים אשר מופקדים על שלומנו - וכלה בקצא"א אשר נהנתה מאלמוניות יחסית בחסות החוק, עד אשר האסון הסביבתי זרק אותה לאור הזרקורים. הדליפה הפכה לפרץ בסכר שחשף גם את ההסתבכות בתביעה מול אירן ומינויים שנויים במחלוקת.

את המצב הבלתי אפשרי הזה, של זעזועים שמתחילים מכשל נקודתי, הממשלה הבאה חייבת לשנות. כדאי להתחיל להרחיב את חובת הדיווח על אחריות תאגידית לכל הגופים הגדולים במשק, ובראש ובראשונה על המדינה לדאוג להרחיב את חובת הדיווח דווקא לגופיה שלה, החל ממשרדי הממשלה, החברות הממשלתיות וכלה גם בכוחות הביטחון והמשטרה.

בשביל האפקטיביות על הדיווחים להיות יותר מחומר שיווקי, ולתת גם מענה לשאלות הקשות של הציבור לגבי הגוף המדווח. כדי להחזיר את האמונה בכך שהגופים במשק אכן פועלים כדי להשתפר ולהפחית את השחיתות - שקיפות היא צו השעה.

■ הכותבת היא כלכלנית סביבתית, מנכ"לית חברת GREEN EYE המתמחה בניהול סיכונים והשקעות אחראיות.