רק לפני מספר שבועות הכריז ארגון ה- PRI (Platform for Responsible Investing), המאגד אלפי גופי השקעה אחראיים ברחבי העולם, על יוזמה ראשונה מסוגה: בשנה הקרובה יגויסו התחייבויות בסך 3 טריליון (!) דולרים, לטובת הקטנת טביעת הרגל הפחמנית בתיקי ההשקעות המנוהלים. המשמעות: בידי המשקיעים הגדולים מעתה יש כלי אפקטיבי לבחור השקעות שאינן חושפות אותם לסיכונים מיותרים בנושא של שינוי אקלים.
יוזמה זו, שקיבלה את ברכת הדרך מן האו"ם בוועידת האקלים שהתקיימה ימים ספורים לאחר מכן בניו יורק, מעבירה למעשה את האחריות לעתיד משאבי העולם מן המדינות והרגולטורים למשקיעים עצמם. המסר המרכזי הוא שהתחממות כדור הארץ כתוצאה מפליטות פחמן עשויה להגיע בעתיד הקרוב לנקודת האל-חזור, ואין מנוס יותר מנקיטת צעדים אקטיביים. ואם החברות אינן עושות די כדי לצמצם את הנזק - המשקיעים יצביעו ברגליים.
המונח "השקעות אחראיות" התפתח בשנים האחרונות בקרב משקיעים בארה"ב ובאירופה ובבסיסו עומדת תפיסת העולם שבניגוד לאמרה המפורסמת, לכסף דווקא יש ריח והוא אפילו יכול לדבר. לכסף שלנו יש יכולת אמתית להשפיע על התנהלותן של חברות ועל רווחת העולם כולו. החלטות פשוטות של משקיעים יכולות למנוע תמריצים לחברות שמזהמות את הסביבה, מעסיקות ילדים בשכר רעב בעולם השלישי ומסכלות התאגדויות של עובדים, או לחלופין לתמוך בכאלה שמקדמות גיוון תעסוקתי, או משלבות נשים בתפקידי הנהלה.
אך אל לנו לטעות. השקעה אחראית לא נובעת רק משיקולים מוסריים אלא מבוססת גם על הגיון כלכלי מוצק. דויטשה בנק, למשל, בדק עשרות מחקרים ומצא כי חברות עם ביצועים טובים יותר בתחומי הקהילה, איכות הסביבה והממשל התאגידי נהנו מעלות הון נמוכה יותר. כ-90% מהמחקרים הללו אף הוכיחו, כי חברות עם דירוג חברתי וסביבתי גבוה רשמו ביצועים חזקים יותר בשווקים הפיננסיים.
מכאן, שגם ההתגייסות הרחבה של משקיעים לטובת צמצום פליטת גזי החממה נובעת לא רק מרצון טוב אלא בעיקר מניהול סיכונים חכם. אם עד לפני כמה שנים נחשבה סוגיית האקלים ופליטות הפחמן לעניינם של מדענים חובבי סביבה, הרי המציאות מוכיחה לנו שוב כי העתיד כבר פה והגענו לשעת השין: על פי הערכות של האו"ם, במידה והחברות ימשיכו להתנהל ברמת פליטות הפחמן הנהוגות כיום, הדבר יוביל להתחממות של 2 מעלות בממוצע בעולם עד שנת 2025, מה שצפוי לגרום לנזקים בלתי הפיכים שהטיפול בהם יהיה יקר להחריד. את המחיר, נשלם כולנו. כך למשל, עליית מחירי החיטה בעקבות שנת בצורת, תגיע ישירו לכיס של הצרכן, אחרי שתפגע כמובן ברווחיותן של חברות מזון מסביב לעולם.
בפועל, מספר הולך וגדל של משקיעים מוסדיים מובילים בעולם כבר החלו למדוד את טביעת הרגל הפחמנית של חברות בפורטפוליו ההשקעות שלהם ו-78% מתוך 500 החברות הציבוריות הגדולות בעולם כבר מדווחות על פליטות הפחמן שלהן באופן נגיש ושקוף. ההצפה במידע על היקפי פליטת הפחמן של החברות ופיתוחם של כלים אמינים למדידה, מאפשרים למשקיעים הגדולים בעולם להבין ולפעול להפחתת החשיפה שלהם בחברות המזהמות, כיום יותר מאי פעם.
בישראל המשקיעים יושבים על הגדר
בעוד ברחבי העולם אנו רואים יותר ויותר גופים מוסדיים גדולים מאמצים את הגישה האקטיביסטית בניהול השקעותיהם, הרי שבישראל המשקיעים עדיין יושבים על הגדר. שורת הרווח היא סימן הדרך היחיד להצלחה או כישלון זאת למרות שהמדדים מראים כי לאורך זמן, השקעה בחברות אחראיות, משיאה תשואה טובה יותר למשקיעים. עד כה לא הוקמו קרנות המנהלות את כספי המשקיעים תוך התייחסות לנזק הסביבתי או לכל פרמטר חברתי אחר. המוסדיים הישראלים לא מאפשרים לנו להשקיע את כספינו על ידי היצע של השקעה במסלולים של השקעות אחראיות.
הציבור הישראלי יכול לשנות את המצב ולגרום גם למשקיעים המוסדיים להשקיע את כספי החוסכים באופן שלוקח אחריות על החברה והסביבה ובא לידי ביטוי גם בשורה התחתונה בתיק ההשקעות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
