ראש עיריית אשקלון: "קיבלנו מהממשלה יריקה בפרצוף"

כשבוע לאחר כניסת הפסקת האש בדרום לתוקף, הממשלה אישרה אתמול חבילת סיוע ליישובי עוטף עזה בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל בתוכנית רב-שנתית שתיפרס על פני תקופה של 5 שנים.

1.3 מיליארד שקל מתוכם יופנו במסגרת חבילת הסיוע שאושרה בידי השרים לקידום תוכנית לפיתוח חברתי וכלכלי ביישובים שמרוחקים עד 7 ק"מ מהרצועה. עוד 200 מיליון שקל יושקעו, על פי תוכנית שהביא לאישור הממשלה שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, בהרחבת תשתיות מיגון ביישובים אלה ורכיבי ביטחון שונים. כ-200 מיליון שקל יוזרמו ליישובי העוטף באופן מיידי.

ההחלטה התקבלה בישיבתה השבועית של הממשלה במועצה האזורית חוף אשקלון, שנערכה שם בניסיון להביע הזדהות עם תושבי היישובים הסמוכים לעזה שספגו במהלך 50 ימי מבצע צוק איתן מטחים כבדים של רקטות ופצצות מרגמה.

ראשי רשויות אחרים, מעבר לטווח של 7 ק"מ מעזה, שציפו שעריהם יכללו בתוכנית הסיוע שאושרה הגיבו באכזבה: "קיבלנו יריקה בפרצוף", אמר אתמול בשיחה עם "גלובס" ראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני: "זה ביזיון. הפנו עורף לעורף החזק ביותר שעמד איתן במהלך 50 ימים של לחימה".

במהלך ימי הלחימה בדרום, אשקלון ספגה את מספר הרקטות הגדול ביותר שנורה מרצועת עזה לעבר ישראל: כ-280 גראדים שנורו לעיר הסבו פגיעות ברכוש ופצעו כ-60 איש. כ-130 איש הוגדרו נפגעי חרדה. "כבר אושר לנו בעבר להקים פארק היי-טק על שטח של אלף דונם באשקלון.

"כבר חצי שנה שאני מנסה לשכנע את הממשלה להגדיר את אשקלון כאזור פיתוח א' לתעשייה כדי שאוכל לעודד מפעלים לבוא לכאן. כיצד אוכל לבקש מהם לבוא למקום כמו אזור התעשייה שלנו, שבו נפלו מאז שנת 2006 547 גראדים? באזור התעשייה נמצאים יותר מ-50 מפעלים ורבים מהם נחלו הפסדים כבדים במהלך הלחימה האחרונה", אמר שמעוני.

לדברי שמעוני, כבר ביום חמישי נודע לו כי אשקלון נמצאת לעת עתה מחוץ לתוכנית הסיוע הממשלתית. "ראש הממשלה שוחח איתי וביקש שבכל זאת אעביר למנכ"ל משרדו את תוכניתנו לפיתוח העיר. העברנו למשרד ראש הממשלה תוכנית שמדברת על השקעה בהיקף של כ-200 מיליון שקל על פני 5 שנים - סכום זניח במושגים של תקציב מדינה. אם הכסף יושקע כאן, ויושקע בצורה נכונה באופן שירחיב את הפעילות התעשייתית ואת הפעילות התיירותית - אשקלון תוכל להיות פנינה. במקום לדבר על שיקום עזה, שידברו על שיקום אשקלון ושאר ערי הדרום", אמר.

גם באר-שבע, שלעברה נורו מטחים רבים של רקטות מהרצועה - מחוץ לתוכנית הסיוע. "על הממשלה להעדיף מיידית את באר-שבע ואת ערי הדרום", אמר נשיא לשכת המסחר והתעשייה בנגב, יוסי דלויה, שמייצג מאות בתי עסק קטנים ובינוניים מבאר-שבע, "ממילא ההכנסות של העסקים הקטנים בדרום נמוכות ב-30%-40% מאלה שפועלים באזור המרכז.

"בקרוב נראה עסקים שנסגרים בעקבות פשיטת-רגל כי במשך חודשיים לא הייתה עבודה בכלל. חלק מהעסקים, מספקים שירותים במחירי עלות ורק כדי לשרוד ולאפשר תשלום של שכר לעובדים. על הממשלה לחשוב באופן יצירתי על האופן שבו מסייעים לאנשים האלה ואני מציע להוריד את המע"מ בנגב ב-10% למשך חצי שנה, כדי להניע את הכלכלה. עם מע"מ בגובה של 8%, לפחות אפשר להיכנס לכיוון כלשהו של פעילות כלכלית נורמלית. כרגע המצב פשוט נורא", אמר.

על רקע התרעומת מצד רשויות רבות בדרום, במשרד ראש הממשלה הבהירו אתמול כי חבילת הסיוע שאושרה ליישובי עוטף עזה אינה סוף דבר וכי בעוד כחודש תאושר תוכנית נוספת, ובמרכזה סיוע גם לערים המרוחקות מעל 7 ק"מ מהרצועה. תוכנית סיוע זו, כך נמסר, מתגבשת בימים אלו בידי מנכ"לי משרד הממשלה השונים.

התעשיינים לארגונים הכלכליים באירופה: "אל תשתפו פעולה עם חרם"

נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, פנה למנהיגים כלכליים בקהילה העסקית באירופה וברשות הפלסטינית בקריאה להימנע מחרם על תוצרת ישראלית. בפנייתו לכ-30 גורמים כלכליים ולראשי ארגוני יציגים באנגליה, אוסטריה, צרפת, גרמניה, הולנד, ספרד ועוד, קרא אורן להימנע מחרם או מסנקציות על מוצרים שמקורם ביהודה ושומרון.

פנייתו של אורן התבצעה על רקע התגברות הקריאות ברחבי אירופה לחרם על מוצרים המיוצרים בשטחים, שהתחזקו עם הימשכות הלחימה של ישראל ברצועת עזה. בפנייתו אל מקביליו באירופה, כתב אורן, כי "יש להשתמש בכלכלה כתמריץ לפיתוח אזורי ולא כעונש. שיתוף פעולה בין אנשי עסקים ישראלים לאנשי עסקים פלסטינים יוביל למצב שבו הכלכלה והאנשים הם שמעצבים את המציאות, ולא ההפך".

הוא הוסיף וקרא למקביליו באירופה לפעול למען עידוד שיתוף הפעולה בין פלסטינים וישראלים "כדי לקדם את יחסי הסחר שבין הרשות הפלסטינית לבין ישראל. אם כולנו נשלב ידיים למען קידום רעיונות ועקרונות אלו, אני מאמין בכנות שאנו יכולים להפחית דרמטית את רמת הקונפליקט והעוינות באזורנו".

עוד כתב אורן במכתבו לאנשי העסקים במדינות אירופה: "אני מבקש ממך לתמוך ולסייע בשכנוע הקהילה העסקית בארצך לא להשתמש באמצעים כלכליים כדי להעניש את עמיתיהם היצרנים והיבואנים הישראלים. פעולות ענישה מסוג זה יכולות ליצור רק השלכות שליליות, כמו פיטורים והאטה בצמיחה בשני הצדדים".

הקלות לחקלאי העוטף: מאות עובדים זרים והנחה במים

כמעט 200 מיליון שקל מתוכנית הסיוע הרב-שנתית ליישובי עוטף עזה יתמקדו בשיקום הנזקים שנגרמו לתשתיות חקלאיות ולמגדלים בעקבות פגיעות פצמ"רים וריכוזי הכוחות של צה"ל בקרבת הרצועה.

על פי הערכה של גורמים מקצועיים במשרד החקלאות, יידרשו כ-3 שנים כדי לשקם חלק מהנזקים שנגרמו לחקלאי העוטף, ובכללם דרכי גישה לשדות שנהרסו כליל בשל תנועה ערה של טנקים ושל נגמ"שים. "שטחים חקלאיים רבים מלאים כבר באדמת פודרה וייקח הרבה מאוד זמן לשקם אותם", אמר בכיר במשרד.

סיוע נוסף

את תוכנית הסיוע ליישובי החקלאיים במרחק של עד 7 ק"מ מהגדר, הוביל מטעם משרד החקלאות המנכ"ל, רמי כהן. שר החקלאות, יאיר שמיר, צפוי להיות חבר בוועדת היגוי מיוחדת בראשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שתעקוב אחר יישום התוכנית בשטח.

מלבד שיקום של תשתיות, התוכנית של משרד החקלאות מדברת על הרחבת מספר העובדים הזרים לחקלאות שיוקצו למושבים ולקיבוצים בסמוך לעזה. מספר העובדים עתיד לגדול בכ-500. במשרד החקלאות מציעים להעניק לתושבי אזור זה הנחה בשיעור של 50% במס מעסיקים בהליך מדורג של שלוש שנים. לגבי סוגיה זו לא הושגה עדיין הסכמה עם האוצר. בנוסף, משרד החקלאות מתכוון לסבסד חלק מהמים השפירים לחקלאות, באופן שיוביל להוזלה משמעותית במחירם.

עוד כוללת התוכנית, הלוואות מטעם המדינה להרחבת פעילות חקלאית ביישובי עוטף, כמו בתי אריזה למוצרים חקלאיים ותשתיות רלוונטיות.