יותר מדי מאגרי מידע

מאגר מידע ניתן להקים בקלות. לשמור עליו זה הרבה יותר קשה

לאחרונה התברר לנו כי לעבודה במשטרה יש "יתרונות" נוספים על אלה שיכולנו לחשוב עליהם. זאת, בעקבות הרשעתם של שני שוטרים שהעבירו מידע מהמסוף המשטרתי לעבריין. התברר כי נוסף לצורכי עבודה ולקשרים עם עבריינים, ישנם שוטרים ששולפים כשגרה מידע, כדי לברר אם בן-הזוג החדש של הבת הוא הגון, האם הרכב שהשכן קנה עבר תאונה, ואם העסקה שסגר הגיס היא טובה.

דפוס ההתנהגות הזה במשטרה אינו חדש. בית הדין למשמעת של המשטרה טיפל בשנים האחרונות בעשרות מקרים שבהם השתמשו שוטרים במאגרי המידע לצרכיהם האישיים. המקרים הללו מפירים ברגל גסה את זכותם לפרטיות של מי שהמידע עליהם מצוי במאגרים.

מי שעוסק באבטחת מידע וטורח על כתיבת התוכנות שנועדו להגן על המידע מפני מתקפת הסייבר הבאה, מתחלחל למשמע האירועים במשטרה. אמנם יש תוכנות שיכולות לאתר כניסות של בלתי מורשים למחשב, אך מה קורה כשהחתול הופקד לשמור על השמנת, ומי שנכנס למאגרים היה מורשה לכך? בשפת היומיום הודבק לאדם כזה הכינוי "התפוח הרקוב" במערכת. נגד אלה קשה מאוד לפעול, וזו למעשה הסכנה הגדולה למידע שלנו.

ישראל הפכה בשנים האחרונות למדינה הלוקה בתסמונת ה"מאגריזם", שבמסגרתה הממשלה שואפת לרכז את כולנו במחנות של מאגרי מידע אינסופיים. כך תוכננו בעבר מאגר נתוני זיהוי במסגרת חוק נתוני תקשורת, מאגר של נתוני האשראי שלנו, מאגר DNA במשטרה והמאגר הביומטרי ההולך וקם.

רעיונות למאגרים נוספים לא חסרים, כגון אותו מאגר רשומות רפואיות שמשרד הבריאות שואף להקים הכולל נתונים רפואיים של כל אזרחי המדינה, והמאגר שמשרד החינוך מבקש להקים, עם ריכוז כל הנתונים של תלמידי מערכת החינוך, כולל ציונים, הערות של מורים ועוד.

המציאות מלמדת כי השמירה על מאגר, במיוחד במוסדות השלטון, קשה. הפיתוי של מי שנגיש למידע מסווג כל-כך ויחד עם זאת מבוקש ביותר, גובר בהרבה מקרים על ההוראות הקפדניות ועל ההתחייבויות לסודיות קיצונית.

הקמת מאגר היא פעולה פשוטה יחסית. לשמור עליו זה הרבה יותר קשה. לכן המסקנה צריכה להיות שכאשר אין הכרח ליצירת מאגר, הוא לא יוקם. כי על מאגר שלא קם, אין צורך לשמור. אפשר להוציא תעודות-זהות ביומטריות בלי מאגר מידע לצדן, אפשר לקבל נתוני זיהוי בלי שיהיה למשטרה מאגר שלם של נתוני כל אזרחי המדינה, ואפשר לרכז את הרשומה הרפואית של חולה, בלי שזו תהיה חלק ממאגר גדול.

נכון, אנחנו מדינת טכנולוגיה. אבל יש הרגלים שקשה להילחם בהם. את התוכנה שתילחם ברצון לעזור לחבר ולשכן עוד לא המציאו. ועד אז, עדיף שיהיו קצת פחות מאגרי מידע.

* הכותב מתמחה בדיני תקשורת, טכנולוגיה והגנה על המידע.