אל תתנו להם ג'ובים

מה בין אשכנזי, שקדי וחלוץ? כולם גנרלים שנכשלו בעסקים

בעת האחרונה אנו עדים לסדרה של אי-הצלחות, במקרה הטוב, וכישלונות במקרה הטוב פחות, שבהם היו מעורבים כמה מבכירי המערכת הצבאית. המוניטין הצבאי, מתברר, אינו תנאי מספיק להצלחה בעולם העסקי.

הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, שאתמול התבשרנו על פרישתו מתפקיד יו"ר שמן, הוא הדוגמה הטרייה ביותר לקושי בביצוע מעבר מוצלח מהחיים הצבאים לפוזיציה ניהולית בכירה בחיים העסקיים. לפני כשנתיים הוא מונה ליושב ראש חברת חיפושי הנפט, על אף העובדה כי כל קשר בין ניסיונו הצבאי למשרה המיועדת היה מקרי. הסוף - גם אם לא קשור במישרין לביצועיו הניהוליים - ידוע ועצוב.

רמטכ"ל אחר, דן חלוץ, מילא לאחר פרישתו מן הצבא תפקידים בכירים בחברת סטרלינג וקמור, והתוצאות העסקיות בחברות אלה לא היטיבו עם המשקיעים, ולא הביאו לידי ביטוי את כישוריו הבלתי מעורערים של האיש.

סגן הרמטכ"ל לשעבר, משה קפלינסקי, מילא תפקיד מפתח בחברת בטר פלייס שקרסה, ולא הצליח לסייע לחברה זו לממש את חזונה העסקי.

הקדנציה של שלמה ינאי בראש חברת התרופות טבע לא היטיבה עם המשקיעים, והיא שנויה במחלוקת בקרב הפעילים בשוק ההון.

גדלו, צמחו והתנהלו במדים

דוגמה חיה נוספת להבדל התהומי בין ניהול צה"לי לניהול אזרחי היא מפקד חיל האוויר לשעבר, אליעזר שקדי, המנהל את חברת התעופה אל על. שקדי נתקל בתנאי תחרות ובהסכמי עבודה מורכבים, אשר אי אפשר להתגבר עליהם בכלים הצה"ליים המקובלים בסגנון חסמב"ה.

רצף הכישלונות העסקיים שבהם היו מעורבים גנרלים ישראליים בדימוס בשנים האחרונות, ומיעוט הצלחות עסקיות בולטות של גנרלים בפוזיציות ניהוליות, מציב סימן שאלה גדול על כישוריהם של אלו שגדלו, צמחו והתנהלו במדים במשך עשרות שנים, להוביל תאגידים עסקיים גדולים בסביבה תחרותית.

כל זמן שסידור העבודה לבכירי צה"ל ביום שאחרי פרישתם מן הצבא מתבצע בחברות ממשלתיות, במלכ"רים ובמשרדי ממשלה, קשה מאוד לאמוד את תרומתם העסקית, ויחסי ציבור טובים יכולים פעמים רבות לייצר תמונה של הצלחה. אולם בסביבה העסקית הציבורית, דוח רווח והפסד מספר את הסיפור האמיתי, ומנטרל כל ספין תדמיתי.

באופן טבעי, מרבית בכירי צה"ל הפורשים מתקשים - משיקולי אגו וממגבלות אחרות - להשתלב בדרגי ביניים בחברות עסקיות גדולות, ולטפס כנדרש בהדרגה לראש הפירמידה העסקית. הם מכוונים היישר אל ראש הפירמידה הזו, וגורמים פעמים רבות נזק הן לקריירה האישית שלהם, והן לחברות העסקיות המגייסות אותן. הגנרלים מגלים בדרך הקשה כי הג'ונגל העסקי הגלובלי מסובך הרבה יותר ממשחק הסולמות והחבלים בצה"ל.

ניתן להבין השתלבות של בכירי צה"ל בתפקידי מפתח בחברות ביטחוניות, בשל הרקע הביטחוני הרלוונטי, ובתפקיד של פותחי דלתות בשירות הציבורי. אולם כשם שלא היינו מצפים לראות את בכירי צה"ל במיל' מוצנחים בראש השלוחות הישראליות של גוגל, מיקרוסופט, אינטל וכו', כך לתפישתנו השילוב של הגנרלים בראש פירמידה של חברות ציבוריות בעייתי, ותוחלת ההצלחה שלו אינו גבוהה.

מנגד, שילוב של גנרלים כחברי דירקטוריון בחברות עסקיות נראה לנו חיוני, והוא עשוי לתרום מן היושרה והניסיון הרלוונטי של קצינים אלו להצלחת החברות ולמקובלות שלהן, אולם לשם כך אין חובה להפקיד את הגה הספינה בידי אותם קצינים.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של איילון