אובמה של נייר

בין "מסיבות התה" בארצות-הברית ל"האביב הערבי" בדמשק, ניצב לו מנהיג נחוש של מעצמת-העל, חזק בדיבורים וחלש במעשים, שחרף אזהרותיו לגבי שימוש בנשק להשמדה המונית, הוא מעביר את כדור האש באשר לביצוע תקיפה צבאית בסוריה להכרעת הקונגרס האמריקאי. בקיצור: "נמר של נייר". הצהלה והשמחה נשמעות בקוריאה הצפונית, באיראן, בסוריה ובארגוני הטרור.

נשיא ארה"ב ברק אובמה שבוי בהצהרתו הפוליטית מ-2007, שלפיה פעולה מלחמתית יזומה טעונה אישור של הקונגרס, אולם דומה שהוא הרחיב את הצהרתו זו והחיל אותה גם לגבי פעולת תגמול אווירית הולמת על פגיעה (כימית) קשה באושיות הדינים המקובלים במשפט הבינלאומי.

הנשיא האמריקאי טעה בכך שבמו-ידיו הכניס את עצמו ואת מנהיגת העולם המערבי למבוך ולמלכודת פוליטית רוויה באינטרסים מפלגתיים צרים, תוך החלשת מעמד-העל של ארצות-הברית.

במערב (ובישראל) הגיבו באדישות-מה שעה שמלחמת האזרחים בסוריה גבתה (עד כה) מחיר גבוה של יותר מ-100 אלף הרוגים ועשרות אלפי פצועים. צווי המוסר התעוררו מתרדמתם רק מול אלף ההרוגים שקיפדו את חייהם מהשימוש בנשק כימי נגדם. זהו מוסר כפול על כל הנגזר מכך.

וחזרה לאובמה: נראה כי לעם האמריקאי נמאס להיות "השוטר של העולם", וקצה נפשו ממעורבות צבאית קרקעית במדינות ניכר. לדוגמה: אפגניסטאן ועיראק. על רקע מיאוס זה אובמה הבטיח במסע הבחירות האחרון שלו לנשיאות "להחזיר הביתה" את כוחות ארה"ב.

ניתן (אולי) להבין את עמדתו חרף התוצאה המיידית והאומללה של מהלכים אלה מבחינת היציבות הפוליטית באותן מדינות, וכן (בשלב מאוחר יותר) גם בפקיסטאן המחזיקה בפצצה האסלאמית. אולם קשה לראות את הקשר בין עמדות בדלניות אלה לבין פעולה צבאית נקודתית להנחתת מכה אווירית על מתקנים ויעדים אחרים של אותן מדינות, שמפתחות או מפעילות נשק להשמדה המונית תוך בעיטה בוטה בכללי המשפט הבינלאומי.

ביבי צודק

כמעט אין חולקים על כך שקיומו של נשק להשמדה המונית בידי מדינות וארגונים שדוגלים בטרור מהווה סכנה קיומית לשלום העולם. על רקע זה אובמה הצהיר והתחייב פעמים רבות, לרבות בשבוע שעבר, כי ארצות-הברית לא תשלים עם איראן גרעינית.

ועתה ניצבת שאלה מהותית המטילה צל כבד על ערכן ותוקפן של אותן הצהרות והתחייבויות: האם נשיא ארצות-הברית אכן נזקק לאישור הקונגרס למתן פקודה למכה אווירית? האם הצהרותיו והתחייבויותיו מותנות בקיומו של "תנאי מתלה"? לשון אחר: "אני מוכן, אבל הקונגרס אינו מאשר"! אלה התחייבויות שאין לסמוך עליהן.

כדי לשקם ולחזק את אמינותו, אני מרשה לעצמי להציע לנשיא אובמה, לאחר ששלח את שר החוץ שלו ג'ון קרי לשאת נאום תוקפני ללא כיסוי, להביא כבר עתה לאישור מראש של הקונגרס (בחזקת "פרה-רולינג") הסמכה שלו להפעיל אמצעים צבאיים כדי למנוע מאיראן יכולות גרעיניות, וזאת במועד ובתנאים שהוא יקבע.

בשים לב לאירועים האחרונים, צודק ראש הממשלה בנימין נתניהו שישראל, ורק היא, חייבת לדאוג לעצמה ולביטחון אזרחיה, ואל לה לסמוך על הצהרות, הבטחות והתחייבויות של מנהיגי אומות אחרות (אפילו הטובה בידידי ישראל), שלמרבה הצער עלולים לעמוד ולהביט מנגד ביום פקודה, גם כאשר נשק להשמדה המונית יהא בידיים טרוריסטיות. גם בנסיבות כאלה "מסיבות התה" יימשכו, ו"האביב הערבי" יחגוג, ולכן: "אם אין אני לי מי לי"!

■ הכותב הוא ראש משרד עורכי הדין כספי ושות'.