"סטודנטים למשפטים חייבים להפוך ל'דוברי גלובלית שוטפת'"

"יש ביקוש הולך וגדל לעורכי דין המבינים את תהליכי הגלובליזציה שהעולם עובר. אם תדבר עם אנשי שוק ההון או עורכי דין של זכויות אדם, סחר בבני אדם, עבודת ילדים - תגלה שהחוק כפי שהוא בספרים הוא רק אספקט אחד מני רבים של איך באמת פועל המשפט. עורכי הדין צריכים להתאים את עצמם כשהם באים לתת עצה משפטית. זה משפיע על החינוך המשפטי, על איך ללמד סטודנטים להפוך לעורכי דין מסוג כזה" - כך אומר פרופ' דיוויד וילקינס, סגן דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, בנוגע לתהליכי הגלובליזציה שעוברים על שוק עריכת הדין העולמי.

וילקינס ביקר בישראל בסוף השבוע האחרון, במסגרת כנס שאירגן "המרכז האקדמי למשפט ולעסקים" ברמת-גן, בנושא עריכת דין גלובלית. על הפרק - בקשתו של המרכז לפתוח מסלול לימודים לתואר ראשון במשפטים, שיילמד כולו באנגלית.

המל"ג טרם אישרה את בקשת המרכז, אף שניתן היום ללמוד לתואר שני במשפטים, על טהרת האנגלית, באוניברסיטה העברית, ובשנה הבאה גם באוניברסיטת תל-אביב.

לדברי דיקן בית-הספר למשפטים במרכז האקדמי הרמת-גני, פרופ' משה כהן-אליה, "הרעיון הוא להביא לישראל סטודנטים מארה"ב וממקומות אחרים, כדי שילמדו גם על המשפט הישראלי וגם על המשפט הבינלאומי והגלובלי, כי תואר במשפטים בישראל מאפשר לגשת גם לבחינות הלשכה בניו-יורק. ניוד והסרת חסמים - זה הרעיון ביסוד התוכנית שלנו".

שרת המשפטים, ציפי לבני, שהשתתפה גם היא בכנס, אמרה כי "ישראל היא חלק מהעולם החופשי, זאת בחירה שעשינו. כל מדינה עושה את הבחירה לאן היא רוצה להשתייך, וישראל היא חלק מהעולם החופשי. כלכלית כבר נפתחנו לעולם, עכשיו צריך לעשות את הצעד הבא - הצעד המשפטי".

גירושין בינלאומיים

פרופ' וילקינס ציין עוד בראיון ל"גלובס" כי "עולם המשפט הוא במידה רבה תחום נגרר, לא מוביל. יש שני תחומים מרכזיים שהמשפט מחבר ביניהם: האחד הוא כלכלה, שהפכה להרבה יותר גלובלית ותהפוך עוד יותר גלובלית בשנים הקרובות, בעיקר במעבר מאסיבי של פעילות כלכלית מהמערב למזרח ומהצפון לדרום.

"במקביל, יש תהליך גלובליזציה של ממשל, מארגון הבריאות העולמי והבנק העולמי, למוסדות פרטיים של ממשל גלובלי, כמו בוררות מסחרית ובוררות בנושאי השקעות. מטבע הדברים, עורכי הדין באים בעקבות התהליך הזה. לקח להם זמן מה להבין את המגמות האלה, אבל הם מצמצמים פערים במהירות".

- האם המגמה של גלובליזציה של עריכת דין מוגבלת בעיקר לתחום הכלכלי - או שיש לה גם היבטים של זכויות אדם, משפט פלילי ותחומים נוספים?

"הכי קל להבחין במגמה זו בהיבט המסחרי, כי עורכי דין מסחריים באים בעקבות הלקוחות שלהם, שהם בעיקרם גלובליים. אבל זה לא מוגבל למסחר ולכלכלה מכמה סיבות. ראשית, לא רק הון עובר בין גבולות אלא גם אנשים. כשאנשים עוברים ממדינה למדינות, הבעיות שלהם עוברות יחד איתם. למשל, דיני משפחה, גירושים. ניקח לדוגמה בני-זוג - שמתגרשים - שגרים בתל-אביב או בבוסטון. הם צריכים לחלק ביניהם את הרכוש והמשמורת בהתאם לדין המקומי. היום יותר ויותר גירושים הם בינלאומיים.

"כך גם נושאים רבים אחרים - נושאי מיסוי הופכים לבינלאומיים, או למשל תחום הנדל"ן. גם על התחום הזה רבים חושבים במונחים מקומיים. אבל מי קונה את רוב הנדל"ן בניו-יורק היום? לא אמריקנים. אמריקנים קונים דירות בתל-אביב. כך שעורכי דין שפועלים במדינה זרה צריכים להכיר את כל תחומי המשפט שם, לרבות הלבנת הון וזכויות אדם".

תהליך של 'גלוקליזציה'

- האם חשיבותם של ההיבטים המקומיים של שיטת המשפט בכל מדינה פוחתת בשל הגלובליזציה? למשל, האם חוקה או היעדר חוקה בישראל, מצב זכויות האדם ועוד, חשיבותם של אלה נעלמת בעולם הגלובלי?

"לא ממש. היה חזון של עולם אחד, שמוביל לממשלה אחת שמנהלת את העולם, עם אחד ושפה אחת. אולי זה עוד יקרה כשהחללית אנטרפרייז תנחת בחצר שלנו; אבל זה לא יקרה בקרוב.

"באותו זמן, כשהגלובליזציה הופכת להיות חשובה, כך גם המקומי. אנחנו רואים כי בעולם ישנה עלייה הן של הלאומיות והן גם של יחידות תת-לאומיות. רואים שמדינות לאום מתפצלות, שחלה עלייה של זהויות קדם-לאומיות. לא כל אזרחי העולם דוברים אנגלית, אין לנו לא שפה ולא תרבות גלובלית; ובוודאי שאין לנו שיטת משפט גלובלית.

"מדינות-לאום ממשיכות לחוקק חוקים עצמאיים ומשנות חוקים שאמורים להיות גלובליים. למשל, יישום חוקי האיחוד האירופי בכל מדינה בנפרד עם התאמה מקומית. כך שיש לנו עירוב מורכב של המקומי והגלובלי. זה תהליך של 'גלוקליזציה' - גלובלי ולוקאלי יחד".

- לאור זאת, האם עדיף לסטודנטים למשפטים ללמוד בישראל באנגלית או דווקא לצאת ללמוד בעולם?

"כל התשובות נכונות. סטודנטים למשפטים בישראל, בבייג'ינג, בסאו-פאולו ובארצות אחרות, חייבים להפוך את עצמם ל'דוברי גלובלית שוטפת'. דרך אחת לעשות זאת, אם אתה יכול להרשות לעצמך, היא ללמוד או לחיות בחו"ל. כי הדרך הטובה ביותר להבין תרבות, שיטת משפט, היא לחיות בארץ אחרות זמן מה. לכן, באוניברסיטאות בארה"ב יש גידול משמעותי של מסלולי לימודים גם בחו"ל.

"באוניברסיטת ניו-יורק (NYU) כ-40% מהסטודנטים למשפטים שלהם חייבים ללמוד גם סמסטר בחו"ל. אני מצדיע להם, הלוואי שיכולנו לעשות אותו דבר. אבל לא כל אחד יכול להרשות לעצמו ללמוד בחו"ל, ואני לא מתכוון שצריך לוותר על הלימוד במדינת-הבית שלך. רק מי שנטוע היטב במדינה שלו, יכול לראות גם את נקודת-המבט הגלובלית האמיתית".