הכירו את האתר הישראלי הפופולרי בעולם - Fiverr; הכל ב-5 דולר

ברכת יום הולדת מגניבה, עצות ניהוליות, הגהת מסמכים ואפילו ראפר שייפרד עבורכם מבת הזוג - אם אתם מוכנים לשלם עבור זה 5 דולר, זה נמצא ב"פייבר" ■ נשמע לא רציני? ספרו את זה למייסדי החברה ששואפת לשווי של מיליארד דולר

עוד לפני שפרופ' האנס פון פאפט פוצה את פיו, קשה שלא לחייך נוכח מראהו. מתחת לרעמת שיער השיבה הנפוחה שעל ראשו מונחים משקפיים על אפו הצהוב והבולבוסי, וממש מתחת לאותו אף מתפשט לצדדים שפם שיבה שיצא משליטה. עם זאת, כיאה לפרופסור מפוזר ולאחד מנותני השירותים המצטיינים של אתר פייבר (Fiverr.com), פון פאפט לבוש בסטייל: יש לו חולצה מכופתרת, בלייזר חום ועניבה מיושנת מפוספסת. פון פאפט, למי שעדיין לא ניחש, הוא בובה, והשירות שהוא מציע לגולשים מאוד פשוט: שולחים לו טקסט באורך של עד 350 מילים, והחבוב מצלם את עצמו מקריא את המילים שניסחתם בליווי תנועות ידיים תיאטרליות ובמבטא גרמני כבד ושולח אליכם את הסרטון. דאחקה זולה, מקורית ומושקעת להקרנה באירועים, לעידוד חברים לברכות ימי הולדת או לשימוש כגימיק באתר או בבלוג. המחיר: 5 דולרים בלבד - 4 ילכו לפון פאפט ודולר אחד יילך לפייבר, הפלטפורמה האינטרנטית שמאפשרת לו את כל זה.

נשמע כמו בדיחה? אולי, אבל בשנה החולפת הרוויח מארק גריי, האדם שמפעיל את פון פאפט, יותר מ-11 אלף דולרים מהשירות המשעשע. פייבר הרוויחה ממנו לפחות 2,250 דולרים.

גם פייבר עצמה, חברת סטארט-אפ ישראלית שפועלת ביותר מ-200 מדינות, רחוקה מאוד מלהיות בדיחה. האנרגיה שזורמת במשרדי החברה באזור התעשייה בבנימינה נותנת את התחושה שמדובר בשירות אינטרנטי מהפכני. החזון שלהם כמעט מגלומני, והם רחוקים מלהיות צנועים כשהם מציגים את כוונותיהם להמשך הדרך, אבל קשה להתווכח עם הנתונים שהם מציגים: מאז שפייבר עלה לאוויר בפברואר 2010 הופיעו בו כמיליון שירותים. מייסדיו אומרים שהצמיחה שלו במונחי מספר משתמשים, תנועה ועסקות שנסגרות דרכו מזנקת מדי חודש בשיעור דו-ספרתי. למשל, בין דצמבר 2011 למארס 2012 - הנתונים העדכניים ביותר שהם משחררים לעת עתה - התנועה בו זינקה ב-600%.

נתוני alexa.com, שמודד תנועה באינטרנט, ממקמים את פייבר במקום ה-193 ברשימת האתרים הפופולריים בעולם. לשם השוואה, Ynet, האתר הישראלי הפופולרי ביותר, ממוקם במקום ה-1,244.

"החזון שלנו הוא ליצור את האי-ביי הבא לכלכלת נותני השירותים", אומר בביטחון מיכה קאופמן, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה. "אני יודע שזה נשמע גדול, אבל אנחנו חושבים על חברה של מיליארד דולר ומעלה".

20 מיליון הדולרים שהמשקיעים בפייבר הזרימו עד כה לקופתה, כמו גם זהותם, מראים שקאופמן אינו היחידי שקונה את החזון. המיליון הראשון הגיע מהמשקיעים הפרטיים יונתן קולבר (מנכ"ל כור לשעבר) וגיא גמזו; וסכומים גדולים יותר הגיעו בהמשך מקרן בסמר ומקרן אקסל, שהיא בעלת המניות הגדולה ביותר בפייסבוק אחרי מארק צוקרברג. קולבר וגמזו, אגב, השקיעו בפייבר גם בשני סבבי הגיוס הבאים.

עד שהתוכניות הגרנדיוזיות יתממשו, פייבר נראית ומרגישה כמו קלישאה של חברת סטרט-אפ, במובן הטוב של המילה. חלק גדול מארבעים העובדים (כולל המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיה שי וינינגר) מסתובבים בין החדרים ברגליים יחפות, ובעוד חלק מהעובדים רכונים על המחשבים שלהם, אחרים נשענים לאחור בכורסאות מרופדות כשרגליהם מונחות על השולחנות ומתקתקים בזריזות על הלפטופים.

הם לומדים את העסק כל הזמן, בעיקר באמצעות ניסיון אישי: קאופמן מציע לגולשים להגיש Elevator Pitch (הצעת יזמות למשקיעים שניתן להשחיל בנסיעה קצרה במעלית), ובתמורה ל-5 דולרים ייתן להם פידבק; שרון שטיינר, מנהלת כוח-האדם בחברה, מציעה לגולשים לשפר את קורות החיים שלהם תמורת אותו סכום; אלעד מיידר (שכולם כאן מכניםים אותו "צונאמי"), אחד מאנשי הפיתוח, רכש באתר 5 בובות זעירות שעיצבה סטודנטית בת 26 ממישיגן, ליסה שטוסר שמה. כל אחת מהן עלתה 5 דולרים, והן יפות להפליא.

"אני עוסקת בתחום עבודות היד כבר שנים, וחיפשתי דרך למכור את הבובות שלי במקום שהן סתם ייערמו אצלי בדירה", מספרת שטוסר. "המזל האיר לי פנים מיד בהתחלה, ומאז שהצטרפתי לפייבר בינואר אני לא מפסיקה לקבל הזמנות".

שטוסר מסבירה כי מאחר שהיא משקיעה כשעת עבודה בתפירת כל בובה, היא לא יכולה להפוך את ההצלחה לעבודה עיקרית. עם זאת, היא מדווחת שמדובר בהשלמת הכנסה לא רעה לצד עבודתה כמלצרית: "אני חושבת שמכרתי כ-250 בובות. אני תופרת אותן בזמן הצפייה בטלוויזיה, לפני העבודה או לפני שיעורים. מתי שיש לי זמן. רוב ההזמנות שיקבלתי עד היום היו מארצות הברית, מישראל ומבריטניה, אבל שלחתי בובות גם לאירופה, להודו, לסינגפור ולארצות רבות אחרות. אני ממש חושבת לקנות מפה גדולה של העולם ולתקוע סיכה בכל מדינה שאליה שלחתי את הבובות שלי".

בצד של הקונים אפשר למצוא אנשים כמו גל אבידור, 32, מתל אביב: "אני עוסק בפרסום באינטרנט אז אני משתמש באתר לדברים מקצועיים שבכל מקום אחר יכולים לעלות לי הרבה מאוד כסף. למשל, הייתי צריך הקלטה מקצועית למערכת שיחות שלנו. הייתי יכול ללכת לאולפן, אבל בפייבר אתה פשוט שולח לבן אדם את הנוסח שאתה רוצה בהודעה, והוא עושה לך את זה תמורת 5 דולרים".

זה לא נגמר שם. בפייבר אפשר למצוא פחות או יותר כל שירות שניתן לחשוב עליו - מנערה בביקיני שמסובבת סביב מותניה חישוק ומקריאה כל טקסט שתכתבו עבורה, עבור בווב-מאסטרים שייתנו עצות להגברת השימושיות של האתר שלכם, ועד אנשים שיצלמו עבורכם תמונות על-פי הזמנה כמעט בכל אתר בעולם.

"התופעה הזו של האאוטסורסינג מדהימה", ממשיך אבידור בהתלהבות. "הרבה פעמים תמצא שם דברים שאין לך מושג איך לעשות אותם בעצמך, ושם יש אנשים שעושים את זה בשניות. ויש להם גם אינטרס חזק לרצות אותך כדי לקבל רייטינג גבוה".

"המצאנו קטגוריה חדשה"

"הרעיון התחיל משיחה שלי עם שי (וינינגר)", משחזר קאופמן, 41. השניים הכירו לפני כ-12 שנים בחיפה, כשקאופמן היה עדיין עורך דין שעסק בדיני זכויות יוצרים ברשת וווינגר כבר היה בתחום הקריאיטיב ברשת. מאז הפכו השניים ליזמי היי-טק סדרתיים, וגם לחברים הכי טובים.

"דיברנו במהלך השנים על מאות רעיונות, אבל אז היה לשי ניצוץ", ממשיך קאופמן. "היה בו משהו שמשך את שנינו לומר שזה רעיון ששווה לעשות בדיקה נוספת לגביו. עניינו אותנו שני דברים: האם זה רעיון שאפשר לבנות על-פיו משהו שיכול להפוך לחברה משמעותית, כי לא עניין אותנו לבנות ביזנס קטן בשלב הזה בחיים; ולנסות להבין מה קורה בשוק, עד כמה הוא מוכן, האם התנאים נוחים".

קאופמן לא מתבייש לדבר על ההצלחה האדירה שהוא צופה לפייבר, אבל רגליו, כך נראה, מחוברות היטב לקרקע: "עשינו הרבה דברים נכון כדי לעזור להצלחה לקרות, אבל הטיימינג הנכון היה שם - אבטלה, הבשלות של הטכנולוגיה, הלך הרוח הציבורי של המשבר והעיתונות הפיננסית שקפצה על האתר כמוצאת שלל רב. אם אני מתראיין בעיתונות האמריקאית אני אומר, 'פייבר איז קריאייטינג ג'ובס פור אמריקנס', וזה באמת נכון. החברה הזו מייצרת מקומות עבודה. זו עובדה. בגלל זה זה תפס נורא מהר, ובגלל שזה תפס - אנשים עשו ביזנס, ובגלל זה אנשים הביאו את החברים שלהם וזה גדל הלאה. אתה יודע, המצאנו קטגוריה חדשה".

על-פי תפיסת העולם שלו, הרעיון שבבסיס פייבר באמת משנה את חוקי המשחק: "אני טוען שאנחנו נמצאים כעת באמצע המהפכה התעשייתית. אני יודע שזה נשמע קצת בומבסטי, אבל אני חושב שזה לא פחות מזה. הקטליזטור הגדול של המהפכה הזו הוא כמובן האינטרנט, שעזר מאוד לחבר בין אנשים. תראה, עולם הקריירה והתעסוקה עובר שינוי אדיר, ואני בטוח שבעוד עשר שנים יכתבו על זה אנתרופולוגים, היסטוריונים וכלכלנים. פעם, לפני עשר עד 15 שנה, המהלך הטבעי של החיים היה ללכת לאוניברסיטה, לתפוס איזו עבודה ולהתקדם. ההורים שלנו עבדו בחברה מסוימת כל החיים וקיבלו ממנה פנסיה. אבל האינטרנט שינה את זה. היום כולם יזמים".

"זיהינו", קאופמן ממשיך, "שאין היום עדיין באינטרנט מקום אחד לאנשים שיש להם כישרון שהוא בעל ערך אדיר למישהו אחר. זה לא שהיה לגמרי ואקום, אבל אם הסתכלת על השוק ראית את תופעת הדור הראשון של שירותי הפרילאנסרים הללו. מצד אחד היו הודים או פקיסטנים שהיו מוכנים למלא עבורך קאפצ'ה בסנט, ובקצה השני היה הדור הראשון של שירותי מיקור החוץ - רק שאלה היו חברות מאוד מפוקסות, שהעסיקו פרילאנסרים מקצועיים שעושים פרויקטים גדולים. כשראינו את זה הבנו שלעומת שני הקצוות הללו בעצם רוב האנשים נמצאים באמצע. הם לא מקצוענים מצד אחד, והם לא יעבדו בשביל סנט בודד מצד שני".

- היה קשה לשכנע את המשקיעים?

"עשינו את זה הפוך. פשוט עלינו עם השירות לאוויר במימון עצמי. היינו אז שלושה אנשים - אני ושי ופרילאנסר שפיתח קוד - והשירות תפס תאוצה לפני שאפילו גייסנו כסף. פעם היית צריך לעבוד עשר שנים כדי לפתח משהו שאולי יצליח. היום אתה מרים משהו מינימלי, רואה אם זה עובד או לא, וממשיך".

אדם פישר, שותף בבסמר, שהשקיעה עד כה בפייבר 5.6 מיליון דולרים בשני סבבי השקעה, מספר שהודות להחלטה של קאופמן ווינינגר להשיק את השירות בלי לחכות לקבל הון חיצוני, קרן הון סיכון הגיעה אל החברה בעצמה: "אנחנו עוקבים אחר חברות חדשות באמצעות מדדים כמו אלקסה, וראינו שהיא מטפסת ממש-ממש מהר. אתה יודע, לפעמים קשה להסביר ולנתח עד הסוף עסקים כאלה, אבל מהניסיון שלנו אנחנו כבר יודעים שכאשר משהו מגיע לגודל מסוים ואז רק ממשיך לגדול - אסור להתווכח עם המספרים.

"יש המון אנשים עם כישרונות, אבל הם לא בהכרח יכולים לממש אותם משום שלא מתאים להם להקים עסק משלהם. לאנשים הללו אין תמיד גישה לקהל גדול, וזה מה שפייבר נותנת להם. מעבר לזה, מה שאני אוהב בפייבר זה שטווח השירותים שם הוא אין-סופי. לפני פייבר פשוט לא ניתן היה לקנות חלק מהדברים שניתן עכשיו למצוא שם. זה לא שהאנשים שסיפקו את השירותים הללו לא היו קיימים, אלא שלא הייתה לך שום דרך למצוא אותם. בנוסף, הקונץ בדבר הזה הוא שכולם יודעים מה המחיר, וזה משהו שמאפשר הרבה מאוד קניות ומכירות. אנשים אפילו קונים את אותו שירות כמה פעמים, כדי להשוות מי מנותני השירותים הכי טוב. אין מגבלה על סוגי השירותים שאתה יכול להציע שם; אתה יכול להמציא שירות חדש שאיש לא חשב עליו אף פעם. אני חושב שזו רק ההתחלה".

- ומה לגבי תחרות?

"תראה, טכנית ניתן כמובן להעתיק את מה שהם עושים בקלות, אבל זה לא העניין. הסיפור זה בסיס המשתמשים הענק, ואין שום סיבה שהוא יעבור למקום אחר".

לגבי היכולת לספק שירותים יקרים יותר, אומר פישר כי הוא משוכנע שאם פייבר הייתה מעוניינת בכך, היא הייתה יכולה אפילו "לטפס לסכום עסקה מינימלי של 10 דולר בכל רגע ולא לאבד את הביזנס. זה לא משהו שאנחנו עושים, אבל זה אפשרי בצורות אחרות - למשל להוסיף שכבות שונות של שירותים. ברור לי שזה לא יפגע בעסק ואפשר יהיה להכניס הרבה יותר כסף".

"אין כרגע מחשבות על אקזיט"

הדרך לשם החלה כבר לפני כמה חודשים, כאשר בפייבר החליטו לאפשר למוכרי שירותים שמקבלים דירוג גבוה מקהילת הקונים להעלות את המחיר שהם דורשים עבור שירותיהם. כעת עומד הרף העליון לתמחור שירות על 150 דולרים. לדברי קאופמן, 30% מהשירותים באתר מתומחרים ביותר מ-5 דולרים לשירות, ובזמן האחרון מופיעות באתר כ-3,000 הצעות חדשות ביום. קאופמן מסרב לחשוף כמה מתוך אותם שירותים אכן נקנים, אבל טוען שמדובר בשיעור גבוה מאוד. זאת, הוא מדגיש, בהנחה שהשירות מעניין ואיכותי, ומותנה במידת הרצינות שבה מתייחס ספק השירותים אל קהל הקונים ובמאמציו לשווק את עצמו. כמו בכל עסק אחר.

בינתיים, כיאה לאנשים באמצע החיים (וינינגר בן 39) החליטו שני היזמים לבנות את המשך פעילות החברה באופן מתודולוגי. "פייבר צריכה להיות מותג מוכר בכל בית", מסביר קאופמן. "זה צריך להיות השם הנרדף לפיתוח הקריירה כעצמאי, וידענו שבשביל לעשות את זה אנחנו צריכים סיפור טוב, נראטיב. הדרך שבה אני אוהב להסתכל על הדברים היא שיש לנו חזון שלפיו בעוד כמה שנים נהיה האי-ביי הבא. ככה הסיפור הזה נגמר. מה שצריך לעשות זה לראות איך בונים את העלילה עד שזה מגיע לשם, והטכניקה היא לספר את הסיפור אחורה.

"הרבה פעמים יזמים טועים - יש להם המון רעיונות, ויש להם אלפיים פיצ'רים, והם מכניסים את כולם ומצפים שזה יעבוד. אנחנו הלכנו על פשטות. אנחנו רוצים לראות איך אנחנו מפשטים הכול ומקילים על הבן אדם, כך שימשיך לקרוא את הסיפור".

- איך עושים את זה?

"מה שניסינו לעשות זה לקלף את כל נקודות החיכוך בשוק. למשל, תהליך ההרשמה או הצעת השירות מאוד פשוטים אצלנו. באתרים אחרים קשה לבנות פרופיל; זה יכול לקחת לך יום שלם. אצלנו זה עניין של שתי דקות. ביצוע של רכישה ייקח לך עשרים שניות. נושא התמחור פשוט מאוד, ונקבע על 5 דולרים. הכול אמור להיות פשוט מאוד".

- יש כבר מחשבות על אקזיט?

"לא. פייבר משחקת בשוק של מולטי-מיליארדים. אפשר לבנות פה חברה של מיליארד דולר, שיהיה ברור. ולא רק שאפשר, אלא זה מה שאנחנו עושים. אנחנו לא מתעסקים בספקולציות או באקזיטים. יש רק דבר אחד שהחברה הזו מפוקסת עליו - וזה לגדול עכשיו. אני מרגיש שאני בשלב אחר בחיים. אני לא יודע אם החברות הקודמות שיחקו בשווקים של מיליארד דולר. לא הלכתי איתן מספיק רחוק. אם אתה שואל אותי מה היעדים שלנו שנה-שנתיים קדימה - אני אומר לך שנמשיך לכתוב את הספר.

אנחנו לא בעסק של להחזיר את ההשקעה אלא להכפיל אותה בהרבה. לוקח כמה שנים לבנות חברה של מולטי מיליארדים. כשאתה מנהל חברה שיש לה מחזור משמעותי, אם אתה רוצה להביא אותה לאיזון אתה יכול שלא להגדיל את כוח-האדם או לא לתת קולה לעובדים. בחברה כמו שלנו, שעוסקת בהייפר גידול, הפוקוס הוא לא להיות עם תזרים מזומנים חיובי אלא לתפוס את ההזדמנות כדי להגשים את החזון".