4 שאלות על הגרעין האיראני

אין לי צל של מושג מה התשובות - אבל לפי הגיונם של הדברים, אלה השאלות

אין לי צל של מושג מה הן התשובות האמיתיות והנכונות ל-4 שאלות-מפתח בכל הקשור לגרעין האיראני; אבל אני סבור שלפי הגיונם של דברים השאלות הן אלה.

1. האם איראן אכן מפתחת יכולת גרעינית למטרות צבאיות? ואם כן, מהו לוח-הזמנים לכך?

לפי עמדת הממשל האמריקני, הפרסומים הזרים וגם לפי עמדת גורמי מודיעין ישראליים, משטר האייתוללות טרם הכריע אם לפתח יכולת גרעינית צבאית, ועדיין יש למערב פסק-זמן "לשדל" אותם לא לעשות כן, על-ידי נקיטת סנקציות כלכליות בינלאומיות חריפות.

האיראנים עשויים (כתוצאה מהסנקציות) להסכים לפיקוח בינלאומי ו"לרדת" מהאופציה הגרעינית, תוך דרישה להדדיות עם ישראל - דבר מסוכן ומסובך כשלעצמו, שעלול להביא ללחץ בין לאומי על ישראל.

אם התשובה לשאלת-מפתח זו היא שלילית - לשון אחר, אם טרם נפלה הכרעה ועדיין קיים חלון זמן - אין מקום למהר בתקיפה צבאית על כל הנגזר ומשתמע מכך. אם, לעומת זאת, נפלה ההכרעה - יש לעבור לשאלה השנייה.

2. האם גרעין איראני למטרות צבאיות כשהוא מצוי בידי משטר האייתוללות מהווה סכנה קיומית לישראל?

איראן אינה דנמרק. המשטר האסלאמי הקיצוני קורא להכחדתה של מדינת ישראל. מנהיגיו אינם קוראים להשמדת מדינה הנמנית עם האיחוד האירופי או להשמדתה של ארה"ב. יש חכמים ויודעי דבר הטוענים כי נשק גרעיני עלול לזלוג לארגוני טרור בינלאומיים, וכי בנסיבות מסוימות איראן עצמה עלולה ללחוץ על ההדק ולהפעילו נגד ישראל, תוך "ספיגת" המכה השנייה של ישראל, שתבוא עליהם (לפי פרסומים זרים) מהאוויר וממעמקי הים.

ויש חכמים ויודעי דבר אחרים הטוענים כי איחרנו את הרכבת, וכי לא יהא "אסון" אם לאיראן תהיה יכולת גרעינית צבאית (כמו לפקיסטן), ושבמקרה קיצון כזה יתקיים מאזן-אימה הדדי. דבר אחד ברור: קיומה של יכולת צבאית גרעינית בידי איראן תגרום במישרין לאובדן חופש הפעולה הצבאי של ישראל, והיא אף עלולה להאיץ פיתוח של יכולות צבאיות גרעיניות במדינות אחרות במזרח-התיכון כמו טורקיה, מצרים וערב הסעודית.

ישראל השמידה את הכור הגרעיני העיראקי, ולפי מקורות זרים גם את הכור הגרעיני הסורי. מבחינת ההיגיון שהיה מונח ביסוד פעולות אלה, דין המתקנים והכורים האיראניים חייב להיות זהה. אותו היגיון היה מנחה את ארה"ב אם קובה או ונצואלה (שאינן מאיימות "לחסל" אותה) היו מנסות לפתח יכולת גרעינית צבאית. זה היה לוקח לאמריקנים 24 שעות להשמיד מן היסוד את הכורים והמתקנים שלהן.

אם התשובה לשאלת-מפתח שנייה זו היא חיובית - לשון אחר, אם יכולת צבאית גרעינית בידי איראן מהווה סכנה קיומית לישראל - יש לעבור לשאלה השלישית.

3. בהנחה שגרעין איראני למטרות צבאיות אכן מהווה סכנה קיומית לישראל, האם יש לישראל יכולת עצמאית (ללא השתתפות ארה"ב ומדינות נאט"ו מסוימות) לחסל לבדה את המתקנים והכורים האיראניים, שחלקם מצויים על פני האדמה וחלקם מצויים בעומקי האדמה?

למתקפה ישראלית עצמאית (ללא אור ירוק אמריקני) עלול להיות מחיר כבד: נתק פוליטי מידידות ישראל ובראשן ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי, עקב ההשלכות הקשות שיהיו למתקפה על הכלכלה העולמית; ומכת טילים איראניים על מרכזי הערים בישראל ועל מתקנים אסטרטגיים שלה, לרבות דימונה; ומכת טילים אפשרית מצד החמאס, הג'יהאד האסלאמי וחיזבאללה, דבר שעלול לחייב את ישראל לכניסה קרקעית לעזה וגם לדרום לבנון; והפיכת איראן למדינה נוקמת שתנסה לשקם את מתקני הגרעין שלה.

אם התשובה לשאלת-מפתח שלישית זו היא שלילית - לשון אחר, אם אין לישראל לבדה יכולת צבאית כזו - אין טעם בהמשך הדיון העיוני-אקדמי, ויש לקוות שארה"ב תעשה את העבודה (עם או בלי ישראל). אולם אם התשובה היא חיובית (לאחר שיובאו בחשבון כל תוצאות הלוואי של התקיפה) - יש לעבור לשאלת-המפתח הרביעית והאחרונה.

4. בהנחה שיש לישראל יכולת צבאית עצמאית לחסל לבדה את מתקני וכורי הגרעין האיראניים - כמה זמן יחלוף עד לשיקום מתקני הגרעין (על רקע הביקורת הבינלאומית הקשה על ישראל) ולנקמה?

אם התשובה לשאלת-מפתח זו היא "תקופה קצרה של שנתיים-שלוש", קיים סימן שאלה מובהק לגבי התועלת שבתקיפה (בשים לב לתוצאות הלוואי שלה). אם, לעומת זאת, השיקום יארך 5 או 10 שנים, יש לשקול בחיוב את התקיפה - חרף המחיר הכבד שישראל תשלם ומתוך תקווה שבמהלך תקופת ביניים זו, ובעקבות הסנקציות הכלכליות הבין לאומיות (אם ימשיכו לעמוד בתוקפן), יחול שינוי פוליטי פנימי באיראן. עלינו לזכור תמיד שאין לישראל ריב עם העם האיראני, אלא עם משטר האייתוללות ששולט בו.

לסיכום, איני מקנא בראש הממשלה בנימין נתניהו, בשר הביטחון אהוד ברק, ובחברי הקבינט שאמורים לקבל את אחת מההחלטות הקשות והגורליות מאז קום המדינה. להבדיל מרבים וטובים אחרים, אני סומך עליהם שיקבלו החלטה עניינית, שקולה ומושכלת, שתבטיח את קיומה של ישראל לעד.

הכותב הוא ראש משרד עורכי הדין כספי ושות'.