מי את אורנה ברביבאי - האלופה הראשונה בצה"ל?

בבוקר שאחרי ההודעה על מינויה של תא"ל אורנה ברביבאי לאלופה הראשונה בצה"ל, היא התקשרה להוריה וביקשה שלא יתראיינו לתקשורת. אמה הבטיחה לה שכך יהיה, אולם שעה קלה לאחר מכן דיברה באחת מתוכניות הרדיו. "אימא, ביקשתי ממך לא לדבר", התקשרה אליה ברביבאי זועמת. "לא התראיינתי, בסך הכול אמרתי שהיית ילדה טובה", התגוננה האם. והיא באמת הייתה כזו. ילדה מחוננת, תלמידה שקדנית, שלא מוותרת לעצמה בשום מקצוע.

ב-23 ביוני ענדו לברביבאי את הדרגות, ומינויה לראש אכ"א נכנס לתוקף. אחד הכתבים הצבאיים ניגש אליה וביקש שתתאר מה עובר עליה ביום המאושר בחייה. "למה החלטת שדווקא זה היום המאושר בחיי?", השיבה, "טעית. הימים המאושרים בחיי היו הימים שבהם ילדתי את שלושת ילדיי".

גם אם ברביבאי לא הגדירה את יום המינוי כמאושר בחייה, היה זה יום היסטורי בישראל. לראשונה בתולדות המדינה והצבא, הגיעה אישה לדרגת אלופה. אחת בין 22 אלופים. "היא נבחרה בזכות כישוריה ולא בחסד", מבקשים להדגיש מקורביה.

שלושה חודשים חלפו מאז נכנסה ברביבאי לתפקידה, והם לא נחשבו ל-100 ימי חסד. העשייה הצבאית התובענית לא מאפשרת את הלוקסוס הזה. כשברביבאי מגיעה ללשכתה שבקריה, היא שולטת בעניינים ללא עוררין. פקודיה מספרים על מפקדת קשוחה, עקשנית, חסרת פשרות, שיורדת לדקויות ומתעקשת להבין את הפרטים הקטנים ביותר.

בימים אלו היא שוקדת על המודל הרצוי למערך החובה, הקבע והמילואים. במקביל היא פועלת בעקשנות כדי להבטיח שירות שוויוני. קשה לה לקבל את העובדה שמעל ל-26% מהכשירים לגיוס אינם מתגייסים, מה גם שההערכה היא שב-2012 יעלה היקף בעלי הפטור מגיוס. במקביל סימנה לעצמה יעד מרכזי נוסף: לאתר כמה שיותר נערות המתחזות לדתיות, כדי להשתחרר משירות צבאי. "על כולנו לעשות מאמץ משותף להבטיח הוקעת השתמטות ברמה הכי ברורה וישירה. אי אפשר לוותר על אף אחת מהאוכלוסיות. אנחנו צריכים את כולם", היא אומרת בנחרצות.

"יש לנו סיבה להיות אופטימיים"

על סדר יומה נמצאת גם הרחבת שירות הנשים בצבא. כשם שהיא מוצאת דרכים לאכוף את הגיוס על המשתמטות, היא מתגאה בעובדה שהיום 90% מהתפקידים פתוחים לשיבוץ נשים בצבא ונשים נמצאות בכל יחידות הצבא, בשדה ובמטה, ומשפיעות באופן משמעותי על יכולת צה"ל לעמוד במשימות.

ברביבאי מסמנת השנה את אחד ההישגים המשמעותיים שלה בינתיים - הסכם פנסיה חדש למשרתי הקבע, שנחתם לאחרונה עם קרן הפנסיה של הראל ביטוח. "הצבא צריך להיות מספיק אטרקטיבי, הוא חייב להצדיק את דרך החיבור שלו לאנשים האלו. התמריץ הכלכלי הוא משמעותי והכרחי, אבל איננו היחיד. כראש אכ"א יש לי את היכולת להוביל את השיח לשיח ערכי-שליחותי, כדי להשאיר בצבא את האנשים הטובים וגם לדאוג למשפחותיהם".

הצד הרך של ברביבאי נחשף כשהיא מבקרת את משפחות השבויים והנעדרים. לא מזמן היא נסעה לירושלים לפגוש את בני משפחת שליט. מכיוון שעל פי הנהלים היא מנועה מלהיכנס למאהל, היא נפגשה איתם בסמוך. אחד הצעירים שעמד שם, צעק לה 'האלופה! סוף סוף האימא שתחזיר את גלעד הביתה'. אורנה לא ענתה לו, אבל התקשתה להסתיר את התרגשותה ודמעותיה, בדיוק כמו שקורה לה בכל פעם שהיא מבקרת אצל משפחות גולדווסר, רגב או חבר.

"כראש אכ"א היא אמונה על השטח הזה", אומר אחד מפקודיה, "מחויבת לעמוד בתוקף תפקידה מול אותם אנשים שהקריבו את היקר להם מכל, והיא אפילו לא מנסה להסתיר עד כמה קשה לה ברגעים האלו. רמת ההזדהות שלה מוחלטת עם כל משפחות הנעדרים".

ברביבאי לא אדישה למתרחש, אך בסופו של יום, היא אופטימית. "יש למדינת ישראל פוטנציאל עצום והישגים יוצאי דופן", אומרת ברביבאי ל"ליידי גלובס". "העובדה שבזמן כל כך קצר השגנו כל כך הרבה, מוכיחה שיש לנו סיבה להיות אופטימיים.

"הפערים שקיימים בחברה הישראלית מחייבים את כולנו לערוך בירור מעמיק אודות המכנה המשותף הרחב ביותר שלנו. נהיה חייבים לאפשר לפוטנציאל האנושי להוביל לכיוון של צמיחה, ולא של מחלוקת. בעיניי, 'אין לי ארץ אחרת' זה הרבה יותר משורה בשיר, זהו מוטו שחייב להוביל אותנו בהתמודדות עם כל אתגר חברתי, כלכלי או ביטחוני".

הכתבה המלאה במגזין ספטמבר של "ליידי גלובס"

לדירוג 50 המשפיעות 2011