בין הסביבה לאשראי

שעת מבחן לבנקים שיצטרכו להגן על האינטרס הציבורי והסביבתי, גם במחיר הפסד עסקה קורצת

על-פי הנחיות בנק ישראל מכינים הבנקים בימים אלה תוכניות פעולה הכוללות קריטריונים ולוחות זמנים לניהול סיכונים בתחום הסביבתי. התוכניות המהוות סדר יום חדש בכל הקשור לאחריותם והתנהלותם של הבנקים בתחום.

אבל לא בכל העולם חיכו להוראות מהרגולטור. בארה"ב הבנקים הבינו בעצמם כי התעלמות משיקולים סביבתיים יכולה להפוך לאסון כלכלי. התהליך התחיל לפני כ-20 שנה, כשהבנקים קיבלו קרקעות כבטוחות ממפעלים שונים תמורת אשראי וכשאלה נכנסו לקשיים, הם מצאו עצמם עם קרקעות שנתגלו כמזוהמות וששוויין הפך לאפסי. לא רק זאת, כבעלים של הקרקע הם נתבעו לשלם עבור הזיהום וכמובן עבור השיקום.

דוגמה נוספת היא תעשיית האסבסט שנמחקה כמעט בן-לילה עקב תביעה משפטית שטענה כי אנשים חלו בסרטן, כתוצאה מהחשיפה לחומר. בית המשפט פסק פיצויי-עתק, מאות תביעות נוספות הוגשו, המפעלים התמוטטו, והבנקים נשארו ללא יכולת לגבות את האשראי שנתנו לתעשייה.

כיום מתחולל מגה זיהום במפרץ מקסיקו בגין מחדליה של BP, ועל-פי אומדני החברה היא תאלץ לשלם כ-32 מיליארד דולר על מנת לשקם את הנזקים. אם תקרוס BP הבנקים ייאלצו למחוק מיליארדי דולרים ואף יהיו חשופים לתביעות.

בשנת 2003 החליטו מוסדות פיננסיים מהמובילים בעולם לעשות מעשה וחתמו על אמנה הנקראת "עקרונות המשווה" (Equator Principles) שעיקרה הוא אחריות לתוצאות החברתיות/סביבתיות של מיזמים כלכליים.

למרבה הצער, נכון לעכשיו אף בנק ישראלי לא הצטרף לאמנה. אמנם בישראל אין מיזמים שנויים במחלוקת כמו כריתת יערות גשם, הסטת נהרות או בניית סכרים, אך ישנם מיזמי תשתיות בעלי השפעה סביבתית משמעותית כמו גז, תחנות כח והתפלת מים.

לכן על הבנקים בישראל חלה אחריות לבדוק את טיב ההשקעות שמתבצעות ואת מידת הנזק העלול להיגרם לציבור, ולא רק את סיכוני האשראי או את פוטנציאל יצירת הערך עבור בעלי המניות ובעלי השליטה.

המשמעות של המדיניות החדשה של בנק ישראל היא שבקרוב כל יזם שיגיע לקבל אשראי מהבנקים, יצטרך להוכיח לא רק חוסן פיננסי אלא גם עמידה בקריטריונים סביבתיים. זו תהיה שעת המבחן לבנקים שיצטרכו להגן על האינטרס הציבורי והסביבתי, לפעמים גם במחיר הפסד עסקת אשראי קורצת ומבטיחה.

הכותבת היא יו"ר תאגיד המחזור ודירקטורית בבנק הפועלים.