חשבתם שהמשבר חלף? הציצו לדו"חות "אחרים" ל-2009

הפסד של רבע מיליארד שקל ברבעון לחברת קרדן NV נראה יותר כמו מתיחה של 1 באפריל, אבל זאת המציאות ■ למרות מאמציו של בעל השליטה בטאו, אילן בן דב, נדמה כי התפנית במצבה הפיננסי עדיין רחוקה ■ הערת "עסק חי" לבוימלגרין על רקע גירעון ענק של 668 מיליון שקל בהון

שרם פודים: הפסד כרגיל, גם שכר

רק לפני שנתיים הכול עוד נראה אחרת בשרם פודים גרופ . החברה חילקה דיבידנד של 16 מיליון שקל בגין רווחי 2007, ואם היינו מספרים אז ליאיר פודים ויצחק שרם כי בעוד שנתיים הם ייאלצו להכניס משקיע ולהיפרד מן השליטה בחברה הבת המרכזית שלהם, לידר, קרוב לוודאי שהם היו חושבים שדעתנו השתבשה.

אבל זה מה שקרה. לאחר הפסדים מצטברים של יותר מ-300 מיליון שקל בשנתיים האחרונות, כמעט בכל חזיתות הפעילות שלה, ובעיקר נדל"ן וטכנולוגיה, הגיעה הקבוצה למצב שבו שהיא זקוקה להסדר חוב ולהכנסת משקיע ללידר. הפסדיה של לידר בשנת 2009 הסתכמו ב-243 מיליון שקל, כאשר הפסדיה של חברה בת נוספת, שרם פודים טכנולוגיות, הסתכמו ב-22.7 מיליון שקל.

למרות המצב, שילמה הקבוצה ליאיר פודים, יו"ר דירקטוריון החברה, וליצחק שרם, מנכ"ל החברה, 2.4 מיליון שקל, לכל אחד.

דבר רואי החשבון: "לחברה גירעון בהון החוזר של 37 מיליון שקל, תאגיד בנקאי דורש לפרוע בטווח הקצר אשראי שנתן לחברה בסך של 22.9 מיליון שקל, החברה לא עומדת בהתניות הפיננסיות כפי שהוגדרו על-ידי תאגיד בנקאי אחר, ובחברה הבת הוגשה בקשה לבית המשפט להגעה להסדר. בנוסף, אנו מפנים את תשומת הלב בדבר המשך קיומה של חברת הבת 'שרם פודים טכנולוגיות', כ'עסק חי'".

פולאר: הפסד בהולילנד ומעבר לים

שורה התחתונה בדו"חות פולאר השקעות שבשליטת זיל פלדמן ממשיכה להיות שלילית, אם כי החברה הצליחה לצמצם את הפסדיה ב-27.5% אשתקד ל-65.9 מיליון שקל. עיקר פעילותה של פולאר, המנוהלת על ידי אורי שני, הוא בתחום הנדל"ן בישראל ובחו"ל, וכן יש לה פעילות בתחום שירותי התיירות.

מפילוח החברות המוחזקות, עולה כי את עיקר ההפסדים הניבו לפולאר חברת הולילנד פארק הבונה בירושלים, וכן החברה הבת פולאר בינלאומי הפועלת בחו"ל, שתרמה הפסד של 31.8 מיליון שקל.

התחייבויותיה השוטפות של פולאר ל-2009 ממשיכות להיות משמעותיות והגיעו ל-703 מיליון שקל - עלייה של 23% - כש-278.6 מיליון שקל מתוכם הם אשראי ממוסדות פיננסיים. זאת, בעוד הונה העצמי מסתכם ב-242.3 מיליון שקל, ויתרת שווי המזומנים שלה נחתכה בחצי ל-83.4 מיליון שקל בלבד.

לאחרונה חתמה פולאר על הסכם לקבלת הלוואות מקרן המנוף אוריגו בהיקף של 100 מיליון שקל, לאחר שמחזיקי האג"ח הפעילו בחודשים האחרונים לחץ כבד על החברה, בשל חשש ליכולת החזר החוב שלה לשתי סדרות האג"ח שהנפיקה. לפולאר שתי סדרות אג"ח צמודות מדד ללא ביטחונות: סדרה ה' בהיקף של 149 מיליון שקל, שעמדה לפירעון מלא בסוף מארס, וסדרה ו' בהיקף של 158 מיליון שקל, העומדת לתשלום החל מינואר 2011.

קרדן: באשמת הבנקאות והנדל"ן

הפסד של רבע מיליארד שקל ברבעון לחברת קרדן NV נראה יותר כמו מתיחה של 1 באפריל, אבל זאת המציאות בחברה הנמצאת בשליטת יוסף גרינפלד ואבנר שנור.

ההפסד ברבעון האחרון של 2009, בגובה של 47 מיליון אירו, נבע בעיקר בשל ירידת ערך נכסי הנדל"ן של חברת הבת, GTC, הפועלת במזרח אירופה.

ברבעון האחרון ירד ערך הנדל"ן שברשות החברה ב-117 מיליון אירו, כאשר במצטבר רשמה החברה ירידת ערך של נדל"ן להשקעה בכ-179 מיליון אירו ב-2009.

ירידת שווי הנכסים הובילה לכך שמחזיקי המניות של קרדן הפסידו בשנת 2009 92 מיליון אירו, כאשר מגזר הנדל"ן תרם להפסד זה 65 מיליון אירו.

מגזר הבנקאות והאשראי הניב לקרדן הפסד של 29 מיליון אירו, כאשר לצד עלייה בשווי ההון של תיק ההשקעות הסחירות של החברה ברוסיה, ההפרשה לחובות מסופקים בגין הפסדי אשראי בגובה של 86 מיליון אירו העיבה על השיפור.

המקום היחיד בו רוותה השנה קרדן נחת הוא מגזר הביטוח והפנסיה, אשר תרם לה רווח של 19 מיליון אירו, יותר מכפול מהרווח בשנת 2008.

נציין, כי במהלך שנת 2009 קיבל יוסף גרינפלד מקרדן שכר בעלות כוללת של 330 אלף אירו.

בסר: קיויתי נשאר לבד עם הצרות

פברואר השנה העניקה בסר הנדסה הלוואה לחברה הבת שלה, בסר פרויקטים , על מנת שזו תוכל לפרוע את חובה לבעלי האג"ח. חודש לאחר מכן, חברה בת אחרת, בסר אירופה , רשמה הפסד שנתי של 48.5 מיליון שקל. אז עם שתי בנות כאלה, האם מישהו מתפלא שגם החברה האם לא ממש מתרוממת?

שני אזורי הפעילות העיקריים של החברות בקבוצת בסר - שוקי הנדל"ן בארה"ב ובאירופה - עמדו במוקד המשבר בענף הגלובלי, והפגיעה בבסר, לפיכך, הייתה בלתי נמנעת. החברה לא הצליחה בשנה החולפת לעצור את הדימום, ועל ההפסד בסך 168 מיליון שקל שרשמה ב-2008 היא הוסיפה השנה 91 מיליון שקל נוספים.

בעל השליטה בבסר, נחשון קיויתי, נותר כעת לבדו במערכה לאחר ששותפו לייסוד החברה, קלמן סופרין, פרש ממנה בתחילת השנה. "לא קוראים עלינו בעיתונים על 'תספורות' או הסדרי חוב", אמר קיויתי ל"גלובס" לאחר פרישת שותפו. בעל השליטה ומשקיעים נוספים אמנם העמידו לה ערבות והלוואות, אך בסר תצטרך יותר מכך על מנת להתאושש. בטח ובטח כשהחברה הבת, בסר פרויקטים, לה היא סייעה כאמור רק באחרונה, עדיין לא עברה את כל משוכות תשלומי האג"ח.

דבר רואי החשבון: "מפנים את תשומת הלב לאי עמידת החברה בהתניות הפיננסיות שנקבעו להלוואה שנטלה מבנק בישראל, ולחתימה על הסכם להסדרת חובותיה כלפיו עד לאוגוסט 2010".

טאו: המאמצים טרם נשאו פרי

למרות מאמציו של בעל השליטה בטאו , אילן בן-דב, נדמה כי התפנית במצבה הפיננסי עדיין רחוקה. בסיכומה של 2009 המשיכה טאו להעמיק את הגירעון בהון העצמי שלה, ל-368 מיליון שקל, תוך הפסד של 154 מיליון שקל בשנה זו.

נקודת האור, אם ניתן לכנותה כך, היא העובדה שהפסד זה קטן משמעותית מההפסד אותו ספגה החברה ב-2008. חלק ניכר מההפסד בשנה החולפת מיוחס למימושים שביצעה החברה במניות סקיילקס (אותן מכרה לבן-דב עצמו), בדרבן ובאזורים, עליהם רשמה הפסד נטו של כ-80 מיליון שקל.

בן-דב עושה כאמור מאמצים רבים בחודשים האחרונים על מנת לאושש את מצבה של טאו, הן במימוש נכסים שלה, הן בהעמדת ערבות אישית והן בהפצת מניותיו לגורמים שלישיים. את הסכום שקיבל ממכירתן, כ-40 מיליון שקל, הוא מתכוון להשקיע מחדש בחברה, בדרך של הנפקת זכויות.

אתמול דווח כי עלות שכרו של בן-דב בסאני, חברה אחרת שבשליטתו, הסתכמה בכ-14 מיליון שקל. סכום זה ודאי מפצה על העובדה שבטאו בן-דב אינו זוכה לקבל את דמי הניהול המגיעים לו, בעקבות הסדר המימון שחתמה החברה עם בנק לאומי, האוסר על העברתם עד לסילוק מלא וסופי של האשראי שהועמד לחברה.

דבר רואי החשבון: "המשך פעילותה של טאו ויכולתה לעמוד בהתחייבויותיה, תלויים בעיקר בשינויים בשווקים הפיננסיים, ביכולתה לממש את השקעותיה במידת הצורך, ובהתחייבות בעל השליטה להעמיד לרשות החברה מקורות מימון".

בוימלגרין קפיטל: גירעון של 668 מיליון שקל בהון העצמי

בוימלגרין קפיטל שבשליטת שעיה בוימלגרין ממשיכה במסורת של הערות "עסק חי" בדו"חותיה, על רקע גירעון ענק של 668 מיליון שקל בהון. החברה הפסידה 483 מיליון שקל ב-2009, בהמשך להפסד של 437 מיליון שקל ב-2008, ויש לה חוב לבנק מזרחי טפחות בהיקף של 720 מיליון שקל, כשלמחזיקי האג"ח היא חייבת 452 מיליון שקל.

שעיה בוימלגרין חתם על הסדר חוב עם הנושים (בנקים ומחזיקי האג"ח), אך עד היום לא עמד בהתחייבויותיו להעמדת שעבודים וערבויות. החברה צופה כעת מחסור במקורות של 281 מיליון שקל ב-2010, ומחסור של 199 מיליון שקל בשנת 2011, אלא אם תצליח לגבש הסדר חוב.

לאחר מימוש פעילות התיירות ומתחם אסותא, הנכס המרכזי של בוימלגרין הוא חברת אזורים (64%). הערכת שווי שנעשתה על ידי גיזה-זינגר-אבן קובעת לחברת הנדל"ן שווי של 750 מיליון שקל, לעומת שווי שוק של 780 מיליון שקל. אזורים רשמה הפסד של 103 מיליון שקל ממכירת פעילות התיירות, והפסד של 220 מיליון שקל כתוצאה מהענקת מניות לגנא לבעלי האג"ח, ובשורה התחתונה הפסידה 338 מיליון שקל ב-2009 לאחר הפסד של 412 מיליון שקל ב-2008.

למרות מצבה הקשה של אזורים, הוענק בשנה החולפת שכר בעלות של 14 מיליון שקל לבכיריה, בהובלת היו"ר ד"ר יורם טורבוביץ', שקיבל 5.3 מיליון שקל עבור 70% משרה.

דבר רואי החשבון: "על פי תחזיות החברה, צפוי בשנים 2010-2011 מחסור משמעותי במקורות מספקים לפירעון התחייבויותיה, ככל שלא יושלמו ההסדרים עם הבנקים ומחזיקי האג"ח. הדבר מעורר ספקות משמעותיים באשר להמשך קיומה כ'עסק חי'".

דוראה: חטפה בגרמניה ובאנגליה

חברת ההשקעות בנדל"ן, דוראה , הנמצאת בשליטת בצלאל איגר (58%), נמצאת במשבר קשה. החברה סיימה את 2009 בהפסד של 115 מיליון שקל, בהמשך להפסד של 50 מיליון שקל בשנת 2008. לחברה הון עצמי של 7.6 מיליון שקל, ומולו התחייבויות של 730 מיליון שקל.

דוראה עוסקת בהשקעות בנדל"ן, ובפיתוחם והפעלתם של נכסים מניבים בארץ ובחו"ל. החברה היא בעלת השליטה (78%) בחברת ליברטי, חברה ציבורית שעיקר עיסוקה בתחום הנדל"ן המניב בישראל. ליברטי היא גם הבעלים, לצד אמיר נחום, בחברת אורתם סהר הנדסה, שעוסקת בתחום קבלנות ביצוע, ובתחום הבנייה הציבורית והתשתיות בישראל. דוראה מחזיקה גם ב-9.7% מקרן מלונות פתאל, הפעילה בתחום המלונאות באירופה.

השחיקה בהון העצמי נגרמה בעיקרה בשל ירידות ערך נכסים בגרמניה ברבעון האחרון של 2009 בסך של 72 מיליון שקל, ובשל ירידת ערך נכסים באנגליה בשווי של 27 מיליון שקל. בגלל הירידה החדה בהון העצמי, החברה אינה עומדת באמת המידה בגין חוב לזמן קצר של 20 מיליון שקל לבנק.

הנהלת החברה מעריכה שעל אף שבדו"חות הכספיים מוצג הון עצמי נמוך, בהתחשב במכלול פעילותה, ההון העצמי הכלכלי שלה הוא גבוה מהמופיע בדו"חות וברמה מספקת על מנת לתמוך בכל התחייבויותיה, בד בבד עם שמירת ויצירת ערך לבעלי המניות שלה.

דבר רואי החשבון: "החברה צפויה לחרוג מאמות מידה פיננסיות למוסד כספי בגין הלוואה בסך של 105 מליון שקל, שהתקבלה לאחר תאריך הדו"חות הכספיים. יכולת החברה לעמוד בפירעון התחייבויותיה בשנה הקרובה מותנית במימוש תוכניות החברה, וכן בהגעה להסכמות לגבי דחיית אי העמידה באמות המידה הפיננסיות".

אאורה: מחיקה של מחצית מההון

ירידת ערך נדל"ן להשקעה בגובה של 63 מיליון שקל במרכזי הקניות של אאורה ברומניה, הובילה את חברת הנדל"ן הקטנה, הנמצאת בשליטת בועז משעולי ויוסף צליח, לסיים את 2009 בהפסד של 80 מיליון שקל (כמעט מחצית מההון) לעומת רווח של 19 מיליון שקל ב-2008.

אאורה פעילה בישראל, ארה"ב, רומניה והונגריה. אך בעוד החברה מצליחה בפרויקטים למגורים בישראל, היא נפגעה קשה בפעילות במזרח אירופה, שם חלק ניכר מהפרויקטים שלה נמצאים בהקפאה. בסך הכול ההכנסות ממכירה והשכרת נכסים בשנה החולפת הגיעו ל-12 מיליון שקל בלבד, ירידה של 34% לעומת 2008.

למרות מכירות הדירות בישראל, תזרים המזומנים של החברה שלילי בהיקף של 53 מיליון שקל. נתון זה עלול להקשות על אאורה לעמוד בהתחייבויותיה (במאוחד, כולל הבנות) בהיקף של 760 מיליון שקל, אך עד כה היא עומדת בתשלומים בזמן.

בשנה החולפת פעלה אאורה להקטנת התחייבויותיה ושיפור יחס ההון לחוב, ומתחילת 2009 ועד היום פרעה החברה תשלומי אג"ח בהיקף של 77 מיליון שקל, כך שנותרו 120 מיליון שקל במחזור. מתחילת שנה זו פרעה החברה התחייבויות בהיקף של 25 מיליון שקל. במקביל לעלייה במחירי האג"ח, מנייתה זינקה ב-80% ב-12 החודשים האחרונים, למחיר המשקף לאאורה שווי שוק של כ-205 מיליון שקל.

אלמוג: הנושים מחכים לפפושדו

ירידת ערך בשווי הנדל"ן ברומניה וקיטון משמעותי בהכנסות ממכירת דירות למגורים ב-2009, הביאו את חברת אלמוג ים סוף למצב בו היא אינה יכולה לשרת בעצמה את התחייבויותיה.

אלמוג, שבשליטת אלי פפושדו, נוסדה בשנת 2006, והיא עוסקת בייזום פרויקטים למגורים ומסחר ברומניה, שם יש לה פרויקט גדול עם שיכון ובינוי, והיא מחזיקה פעילות גם בישראל.

החברה גייסה בשנת 2006 כ-92 מיליון שקל באג"ח לא מדורגות, מבלי שניתנו ביטחונות למחזיקי האג"ח. בשנה החולפת צנחו הכנסות החברה ב-81% ל-20.7 מיליון שקל, כאשר הוצאות מימון והפסדי החברות הבנות הובילו להפסד כולל של 14.5 מיליון שקל.

בספטמבר ביקשה אלמוג להרחיב את סדרת האג"ח שהנפיקה בכ-30 מיליון שקל, אולם הביקושים שקיבלה הסתכמו ב-13.3 מיליון שקל בלבד, מה שגרם לפפושדו להכניס את היד לכיס ולהזרים לחברה הלוואה מתגלגלת של מיליון אירו.

אלמוג צריכה לשלם למחזיקי האג"ח באוגוסט הקרוב קרן וריבית בהיקף של 32.5 מיליון שקל, כאשר בקופת החברה היו בסוף השנה 17.1 מיליון שקל בלבד. למרות הפער, האג"ח נסחרות בתשואה של 10% בלבד, ונראה שמחזיקי האג"ח מעריכים כי גם אם החברה לא תוכל לייצר את הכסף לשם תשלום החזר החוב, פפושדו כבר ידאג להם. נכון לסוף השנה היקף האשראי מחברות קשורות עומד על 40.1 מיליון שקל.

דבר רואי החשבון: "על החברה לפרוע התחייבויות למחזיקי האג"ח, ולשלם ריבית לתאגידים בנקאיים בסכומים של 51 מיליון שקל ב-2010 ו-45 מיליון שקל ב-2011. מימוש תוכניות ההנהלה לעמידה בהתחייבויות אלו אינו בשליטת החברה, היות שהוא מותנה בהשגת הסכמות עם החברה אם, חברות קשורות וצדדים שלישיים".

אלקו: הפסדים כבדים בנדל"ן

אשר בעל השליטה בקבוצת אלקו , גרשון זלקינד, מתכונן במרץ להנפקת החברה הבת אלקטרה מוצרי צריכה, מזנקים הפסדי הקבוצה במאות אחוזים. אשתקד הם הגיעו ל-211.5 מיליון שקל.

תחום המזגנים, אותו מרכזת חברת Airwell, הסב לאלקו הפסד של יותר מ-200 מיליון שקל.

אלקו רשמה בשנת 2009 הפסד של 55 מיליון שקל מפעילויות שהופסקו, שמיוחס לחברות בת של Airwell באוסטרליה.

לצידה בלטה לשלילה גם פעילות הנדל"ן המניב של החברה, המתבצעת באמצעות אלקטרה נדל"ן, עם תרומה שלילית של 186 מיליון שקל להפסד.

את אלה קיזזו פעילותה של אלקטרה מוצרי צריכה (שיווק מוצרי צריכה חשמליים בישראל), שתרמה רווח של 112 מיליון שקל, ופעילות הייצור והשירותים למבנים ולתשתיות, שנעשית באמצעות חברת אלקטרה ותרמה רווח של כ-100 מיליון שקל נוספים.

פעילותה השוטפת של אלקו ממשיכה להיות במגמה שלילית, ובסיכום שנתי הכנסות החברה הצטמצמו בשיעור של 6.5% ל-6.6 מיליארד שקל.

מרבית השחיקה בהכנסות אלקו, בסך של כ-360 מיליון שקל, מיוחסת לצמצום שנרשם במכירות מזגנים ומערכות מיזוג אוויר, בעיקר באירופה.

קווינקו: פרת המזומנים צולעת

משך קרוב לעשור מהווה קזינו קלאב לוטראקי שביוון מוקד לסכסוכים בין השותפים שהקימו אותו באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת, ובמהלך מרבית התקופה הזו, הייתה לכך סיבה מוצדקת: הקזינו היה הצלחה אדירה ונחשב לפרת מזומנים שכולם רוצים נתח ממנה.

אחד השותפים המייסדים שעוד נותר בחברה הוא יגאל זילכה, בעל השליטה בחברת קווינקו הבורסאית. הדו"חות שפרסמה החברה מראים כי ימיו היפים של הקזינו נמצאים מאחוריו.

עם הפסד של 12.7 מיליון אירו, שנוצר כתוצאה מירידה בהכנסות בכלל תחומי הפעילות שלו, קזינו לוטראקי כבר אינו מספק את הסחורה. במגמה הזו מתאפיין גם הקזינו של קווינקו בבלגרד (הפסיד 9.3 מיליון אירו) וביחד, השניים הובילו את קווינקו להפסד של 106 מיליון שקל ב-2009 - הרעה משמעותית ביחס להפסד של 9 מיליון שקל אותו רשמה החברה ב-2008.

בניגוד לחברות אחרות שנכללות בפרויקט שלפניכם, קווינקו נהנית מגב פיננסי חזק בדמות הון עצמי בסך 1.17 מיליארד שקל. ההערה היחידה לפיכך שמוצאים לנכון לציין רואי החשבון שלה מתייחסת לסכסוכים המתמשכים בינה לבין שותפיה השונים.

דבר רואה החשבון: "מפנים את תשומת הלב לדו"חות הכספיים בדבר מחלוקות והליכים משפטיים בהם מעורבת חברה מאוחדת".

מי עדן: צרות גם במים המינרלים

חברת המים המינרלים מי עדן מסכמת את שנת 2009 עם צמצום ניכר בהפסדים שלה, אולם אלה עדיין ממשיכים להיות משמעותיים ומסתכמים ב-5.2 מיליון אירו, לאחר הפחתת שווי נכסים של 27.3 מיליון אירו.

הרבעון הרביעי היה הגרוע ביותר בשנה החולפת והסב לחברה יותר ממחצית ההפסד השנתי שלה, בעיקר לאור הוצאות ארגון מחדש.

ב-2008 סבלה מי עדן, שבשליטת רוני נפתלי, מהפחתות מוניטין כבדות של כ-131 מיליון אירו, שהסב לה מיזם המים המשותף שלה עם דנונה באירופה.

השפעת ההפסדים הגדולים מ-2008 שהגיעו ל-97 מיליון אירו, ממשיכה לתת אותותיה בדו"חות השנה החולפת, והובילה לכך שהגירעון בהון של החברה תפח ב-50% ל-63.7 מיליון אירו.

מי עדן מייצרת ומשווקת מים ב-16 מדינות שונות ל-600 אלף לקוחות, ופעילותה מנוהלת באמצעות חברה בת הולנדית.

המשבר הכלכלי שפרץ בשלהי 2008 נותן את אותותיו בפעילותה השוטפת, ובשל ירידה בביקושים, לצד חולשת מטבעות זרים ביחס לאירו, הכנסותיה ירדו ב-16% ל-232.5 מיליון אירו.

נשיא מי עדן, רענן זילברמן, מבקש להדגיש כי ההפסדים הינם חשבונאיים, וכי החברה הציגה שיפור של כ-50% ברווח לפני מס (Non GAAP) שהגיע ל-11 מיליון אירו, ושיפור בתזרים המזומנים.

לדבריו, "תזרימית, החברה מייצרת כסף ומרוויחה לכל דבר ועניין".

אוסיף: מחברת פאר ל"עסק חי"

חברת הנדל"ן אוסיף , הנמצאת בשליטת ישרס של שלמה אייזנברג, נמצאת במצב קשה לאחר שהפסידה 100 מיליון שקל ב-2009, בהמשך להפסד של כרבע מיליארד שקל ב-2008. הכנסות החברה, שטרם מכירתה לגאידמק ע"י משפחת אביב נחשבה לחברה מובילה בענף, פחתו בשליש, והיקף ההתחייבויות שלה 2.1 מיליארד שקל.

אוסיף לא עמדה בפירעון הלוואה של 300 מיליון שקל בחודש שעבר לבנק לאומי, והיא קיבלה ארכה עד לסוף החודש. לחברה חלויות שוטפות של 316 מיליון שקל למחזיקי האג"ח בחודש יוני, ואין בידיה את המזומנים לשלם. הנהלת החברה פתחה במו"מ להסדר חוב עם מחזיקי האג"ח.

אם לא די בכך החברה ערבה להתחייבויותיה של חברת הבת, ארנסון, המסתכמים ב-216 מיליון שקל. לארנסון גירעון בהון העצמי של 77 מיליון שקל, אחרי שאוסיף כבר הזרימה לה 114 מיליון שקל. ארנסון הפסידה 134 מיליון שקל ב-2009 בהמשך להפסד של 127 מיליון שקל ב-2008.

ארנסון מנהלת מו"מ מול הנושה העיקרי בנק לאומי, שמתבקש למחול על חלק מהחוב ולפרוס את יתרתו תמורת אופציות למניות החברה. לארנסון אין בשלב זה מקורות הכנסה מספיקים לכיסוי חובותיה, ואין כל ודאות כי תוכל לפתח מקורות הכנסה מעין אלה. כמו כן אין לארנסון תחזית סבירה לרווחים בעתיד הנראה לעין.

דבר רואי החשבון: "עולים ספקות משמעותיים לגבי המשך קיומה של החברה כעסק חי".

אינספייר: ההון הולך ונעלם

עם תום הרבעון השלישי של 2009, כתבנו כאן ב"גלובס", כי באינספייר , חברת ההשקעות של אבי ורטהיים, ההפסדים ממשיכים להיערם. הנתון הזה לא השתנה גם ברבעון הרביעי, כאשר הפעם רשמה אינספייר הפסד של 8.8 מיליון שקל, שהביא אותה להפסד שנתי של 30.8 מיליון שקל.

ההון העצמי של אינספייר (סולו) צנח בשנה זו ל-9.6 מיליון שקל, כאשר היקף החוב סולו שלה עומד על כ-192 מיליון שקל.

אינספייר שולטת היום ברבינטקס (61%), העוסקת בתחום המיגון הצבאי, ובתדיר-גן (65%), המייצרת מכלולים לתעשיית הרכב. בשנה החולפת הסתכמו הפסדי רבינטקס ב-19.6 מיליון שקל ואינספייר נאלצה לתפור לה הסדר חוב, ואילו תדיר-גן הפסידה 24.9 מיליון שקל, תוך שאינספייר מזרימה לה הלוואות לצורך מימון פעילותה השוטפת.

הצורך במזומנים בחברות הבנות, ופירעון קרן האג"ח הראשונה של אינספייר הצפוי בסוף 2010, הוביל את החברה לקבל הלוואה מקרן המנוף אוריגו, בהיקף של 80 מיליון שקל, ובריבית של 7.9%. ואם כל הצרות הללו לא מספיקות, הודיעה הבורסה לחברה כי שיעור אחזקות הציבור במניה נמוך, מה שעלול לגרום לכך שבעתיד מניית החברה תעבור להיסחר ברשימת השימור. שכרו של הבעלים אבי ורטהיים, שמשמש גם כמנכ"ל החברה, הסתכם בשנה החולפת ב-1.4 מיליון שקל.

דבר רואי החשבון: הפנייה לצעדי התייעלות ומקורות המימון של החברה הבת, תדיר-גן, שנועדו לצמצם את הגירעון בהון החוזר שלה, שעומד על 69 מיליון שקל.

נאוסיטי: הפסדים למרות ההסדר

פחות מחצי שנה לאחר שאהוד בן ש"ך ושותפיו לשליטה בחברת הנדל"ן נאוסיטי (יואב מורן, סבי בר נוי ואדי ארדיטי) הצליחו לגבש הסדר חוב מול מחזיקי האג"ח, במסגרתו התחייבו להזרים לחברה 166 מיליון שקל, מלמדים דו"חותיה ל-2009 כי מצבה החמיר. הפסדי החברה, הפועלת בעיקר במזרח אירופה, זינקו פי 8 לסך של 67.6 מיליון שקל, והגירעון בהון זינק פי 3 ל-95 מיליון שקל, זאת בעוד התחייבויותיה השוטפות תופחות ל-377 מיליון שקל.

בעוד הכנסותיה ממשיכות להיות מצומצמות, בסך של 6.5 מיליון שקל, ערך הנכסים שבידי נאוסיטי ממשיך לרדת, וב-2009 הם איבדו יותר מ-28 מיליון שקל מערכם, בעיקר בשל הפחתת ערך לקרקע שרכשה החברה בפולין תמורת 50 מיליון שקל.

ירידת הערך גרמה לשינוי היחסים בשווי הלוואה בהיקף 134 מיליון שקל שנלקחה לצורך הרכישה, והיא הועמדה לפירעון. רואי החשבון מפנים את תשומת לב המשקיעים לכך שהחברה מנהלת מו"מ עם הבנק המלווה לשינוי תנאי ההלוואה והארכתה.

נאוסיטי נסחרת כיום בבורסה באמצעות אג"ח, ובמסגרת הסדר החוב יירשמו מניותיה בבורסה ו-35% מהן יועברו למחזיקי האג"ח.

דבר רואי החשבון: "נכון למועד זה, טרם הגיעה החברה הבת להסכמות סופיות עם הבנק, ואין כל ודאות שהסכמות אלו יושגו. המשך פעילותה מותנה בהצלחת תוכניות ההנהלה בדבר ההלוואה האמורה".

תשואה 10: לא תשואה ולא עשר

לא רק מצבה של מפלגת העבודה אינו מזהיר, גם מצבה של חברת תשואה 10 , הנמצאת בשליטת מנכ"ל המפלגה שירי ויצמן, בכי רע. החברה סיימה את 2009 בהפסד של 33 מיליון שקל, ורואי החשבון שלה הצמידו לראשונה הערת "עסק חי" לדו"חותיה, עם ספקות משמעותיים לגבי המשך קיומה.

בחודש מאי נדרשת החברה לשלם 11.2 מיליון שקל למחזיקי האג"ח, ועוד 2.3 מיליון שקל בחודש נובמבר. בסיכום 2010 צריכה תשואה 10 לשלם לבנקים ולמחזיקי האג"ח 46 מיליון שקל, ועבור חברת נדל"ן קטנה עם חשיפה גדולה למזרח אירופה, שם מרבית הפרויקטים תקועים, מדובר באתגר גדול.

החברה צברה גירעון של 19 מיליון שקל בהון העצמי, ותזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של 15 מיליון שקל. כדי לעמוד בהתחייבויותיה בזמן, פועלת כעת תשואה 10 למימוש נכסים. "אני כמעט משוכנע שאני צריך לשמור על השם שלי ולעשות מה שצריך כדי לשלם", אמר ויצמן באסיפת האג"ח האחרונה.

עם הכנסות של 1.1 מיליון שקל ב-2009, לחברה לא נותרה ברירה אלא לממש ומהר. בחודשים האחרונים מכרה מספר נכסים בבאר שבע והשתמשה בחלק מהתמורה להחזר חובות לבנקים. ואולם, לאחר שחתמה בנובמבר האחרון על הסכם למכירת חניון, נאלצה להכיר בהפסד מירידת ערך בגובה של 2.8 מיליון שקל, ולאחר שמכרה נכס ששימש כסניף של בנק לאומי הכירה בהפסד של 1.8 מיליון שקל.

דבר רואי החשבון: "אין בידי החברה מקורות תזרימיים זמינים מספקים לצורך עמידה בהוצאותיה ופירעון התחייבויותיה השוטפות, לרבות תשלום קרן וריבית לבעלי האג"ח בחודש מאי. קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ'עסק חי' בעתיד הנראה לעין".