גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משה שלום הוא סמנכ"ל פורקס-אילנד ניהול תיקי מט"ח

לאחרונה התפרסמו בכלי התקשורת (כולל בזה שאני אחד מכותביו) כתבות המזהות מסחר בנכסים פיננסיים עם הימורים וחוסר אחריות.

אין ספק: מי שלוקח לידיו מקלדת ותוכנת מסחר ומתחיל למסור פקודות קניה ומכירה ללא ידע וניסיון בשלושת המרכיבים החיוניים במסחר: שיטה, משמעת וניהול כסף, שם את כספו על קרן הצבי, ומגביר מאוד את הסיכוי שיירד לטמיון.

קל להדביק למסחר בנכסים פיננסים מושגים בעלי ניחוח שלילי כמו "ספקולציה" ו"הימור". אמנם מסחר בפיננסים עוסק בציפיות, תחזיות והערכות שתכליתן לשער השערות לגבי העתיד ולנקוט צעדים עסקיים בהתאם לכך; אלא שדבר דומה אפשר לומר כמעט על כל אסטרגיה עסקית. האם חברה המתכוננת לפרוץ לשוק בשירות חדש שלא היה כדוגמתו ולא ברור אם יהיו לו קונים, אינה "עושה ספקולוציה"? האם חברה אחרת, המנסה לחדור לשוק רווי בתקווה שאין בה שמץ וודאות, להביס מתחרים ותיקים ממנה בענף, אינה "מהמרת"?

התמודדות נכונה עם הסוגיה צריכה לברר האם מסחר בנכסים פיננסיים, יומי או אחר, מבוסס על כללים שניתן לפענח אותם. במילים אחרות: האם גופים מקצועיים, הקובעים ברוב המקרים את מהלך העניינים, עובדים לפי שיטה.
התשובה לכך לדעתי היא - כן.

מטרת סוחרים ומשקיעים פרטיים, לפענח את השיטה - ו"לרכוב עליה". לקוראי ידוע שאני רואה בניתוח הטכני את תמצית השיטה, אבל אני מודע לכך שאמירה כללית זו אינה מספיקה, ולכן אתייחס היום לשתי אמרות המייצגות גישות שמחזקות את טענתי.

למרות שהסברתי זאת פעמים רבות בעבר, אגדיר שוב, כהקדמה, את מהות הניתוח הטכני, כפי שאני תופס אותה: הגרף משקף את כל הידע והדעות, בקשר לנכס פיננסי מסויים. הוא מייצג את המאבק בין ביקוש להיצע, ומכיוון שמאבק זה מתנהל בין אנשים, וטבע האדם אינו משתנה, ניתן להסיק ממנו, על בסיס ניתוח התנהגות העבר ובסבירות גבוהה מאוד, את הצפוי בעתיד.

אמרה ראשונה: "השווקים מקדימים את המשקים"

איך אפשר להסביר אחרת היפוך מגמה? במרץ השנה, בשיא הפסימיות והדיכאון הקולקטיבי הגלובלי, החל שינוי בכיוון השוק - ממגמה יורדת לעולה. האם ניתן היה לנבא זאת מניתוח נתון מקרו-כלכלי? האם צעד שנקטו קובעי המדיניות יכול היה לבשר זאת? בוודאי שלא. לעומת זאת - מנקודה מסוימת, הגרף "אמר", שהמשתתפים במשחק, מצד הביקוש, חזקים יותר מאלה שניצבים בצד ההיצע.

תהליך זה סימן את נקודת ההתחלה של שיקום האמון במערכת הפיננסית, וממנו התפתחה תיאוריית ה"ניצנים הירוקים" (Green Shoots), ההופכת לדעה הרווחת כיום ולפיה הכלכלה העולמית יוצאת מהמשבר העמוק שבו היא הייתה שרויה.

כפי שהצגתי בסקירות על מפת המשבר, השלב שבו אנחנו נמצאים היה ידוע מראש, כי לכל מגמה יש תיקון טכני. שאלת העיתוי נותרה בעינה. אם נבדוק את הבסיס הפונדמנטלי הקשור לתיקון זה, נוכל להגדירו כך: השפעת המדיניות המרחיבה מתחילה לתת את אותותיה, ומעכשיו נקבע כלל חדש: "מה שפחות גרוע - הוא טוב".

דוגמא אופיינית לכך היא נתוני האבטלה המתפרסמים מדי חודש - עלייה (שהיא עדיין עלייה), איטית יותר בכמות המובטלים, נראית כשיפור. ברוח זו גם דוחות כספיים, המציגים הכנסות מתמעטות אבל רווחיות "טובה מהמצופה" בזכות קיצוצים בהוצאות, מהווים סיבות משכנעות לעליות מופלגות.

משקיע-סוחר המחכה לכלכלה האמיתית ולנתונים ריאליים חיוביים של ממש, כדי להיכנס לשוק, יפסיד עליות ורווח פוטנציאלי בשיעורים גבוהים. לעומת זאת, מי שמיישם שיטה המבוססת על הגרף, יכול לזהות שינוי מגמה מראש. במסגרת סקירות אלו, ציינתי למשל, שאם רמת 804 תיפרץ כלפי מעלה, לפנינו שלב התיקון העולה שאנחנו נמצאים בו כעת.

אמרה שניה: "כאשר דם זורם ברחובות, סימן שהגיע זמן לקנות"

אמרה ציורית זו המיוחסת לעתים לאדמונד דה רוטשילד, מצביעה על אלמנט חשוב נוסף, והוא התגברות על הנטייה לצעוד עם העדר.

אין קל מלהצטרף לאופוריה מתפשטת במהירות ולחילופין לדיכאון ופחד כלליים, כשהם שולטים באווירה. קשה לעשות את ההיפך. לפניכם גרף שבועי של אחוז המניות הנחשבות חיוביות (לפי שיטת ה-P&F) במדד S&P500 (מאתר Stockcharts.com):

1. ניתן להבחין שבאוקטובר 2008 נקבע שיא שלילי דרמטי במדד זה, המורה על קיצוניות יתרה בפסימיות המשקיעים. אם מנתח היה לוקח זאת בחשבון, ומאותה נקודה מנסה לבחון את הגרף כדי למצוא היפוך מגמה, הוא ידע שהוא עושה זאת, לאחר שהאימה שלטה בשוק.
   
   
2. כאשר במרץ-אפריל נראו סימנים אלו, והמדד עמד כבר על ערך גבוה יותר, (13.4 לעומת 1.6) הסוחר-משקיע שלנו עושה את קנייתו עם סיכוי גדול יותר להצלחה. שלא נדבר על התוספת בביטחון העצמי, אשר תהליך קבלת החלטות כזה משרה.

לסיכום:

ניתן להשקיע על פי מתודולוגיות שונות, שחלקן מבוססות על הבנת ה"ערך" הראוי לדברים, אבל דעתי היא, שרק הניתוח הטכני יכול לתת את התיזמון המקורב ביותר לנקודות התפנית.

הרגשות האנושיים יכולים לעוות פלאים את ערכם של נכסים פיננסיים, אבל לא ניתן להתווכח עם התנועה המתבטאת בגרף. היא מקדימה את הכלכלה (ברמת החברות וברמת המקרו) ובדרך כלל, תורה להתגבר על השאיפה "לצעוד עם העדר", המונעת לפעול כשצריך.

פינת הדולר-שקל
האם אנשי בנק ישראל משתעשעים בניתוח טכני?

לדעתי, הדולר-שקל לקראת מגמה משנית עולה. להלן הסיבות טכניות (וגם אחרות) המצדיקות סברה זו:

1. 3.72, שבה עשה הצמד סיבוב פרסה, מהווה בדיוק תיקון 50% בעלייה שבין 3.2 ו-4.27. איני יודע אם בנק ישראל מתבונן, מנתח ומתייחס לרמות פיבונצ"י, אבל עובדה זו די מדהימה לכשעצמה.
   כידוע לבקיאים בתורת פיבונצ'י, תיקון לגיטימי עומד בין שליש ושני שליש, ו-50% מהווה את האזור האידיאלי לעצירת תיקון כזה. כאשר תיקון מסתיים ומתהפך, הוא מאשר את המגמה שתיקן ובמקרה הנוכחי - עלייה.
   
   
2. העלייה הנוכחית היתה חדה במיוחד, דבר המצביע בדרך כלל על תחילת תהליך חדש. המומנטום גרם לפריצת גבולות התעלה (2 סגול), ולמרות החזרה אליה, בתגובה להודעה על הפסקת הרכישות הקבועות, זה סימן חיובי לגבי ההמשך.
   
   
3. אם הצמד לא ירד מתחת ל-3.72, יקבע על ידי כך שפל גבוה יותר. שלב נוסף בבניה של מגמה. יהיה חסר שיא מעל 3.95 להשלמת התמונה.
   
   
4. בינתיים 3.85 משמשת שוב כתמיכה, והעובדה שזו גם רמת ה-38.2% מחזקת אותה ככזו. הוסיפו לכך את החזרה ממצב מכירות יתר (1 סגול) - וקבלו עוד חיזוק לסברה.
   
   
5. לפי דעתי, הצמד יקבל מעתה תמיכה מתנועת הדולר בעולם. נראה כי כאשר היורו הגיע לאזור ה-1.45 והסטרלינג ב-1.70, סומנה תחתית, ייתכן מאוד שהפגנת הכוח של בנק ישראל לקחה בחשבון שינוי עולמי זה, כאשר נבחר העיתוי לעמוד מול פרץ המוכרים בצמד.
   
   
   
   
6. ניתן ליצור קשר במייל Moshe.Shalom@gmail.com

משה שלום הוא מנתח טכני בכיר ועשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.