אדם טבע ודין: חוק ההסדרים לוקה בכשלים בהיבטים סביבתיים

[הרשמה לניוזלטר סביבה]

הכנסת תתחיל השבוע להצביע על חוק ההסדרים כששלוש רפורמות עם השלכות סביבתיות עומדות על הפרק: רפורמה בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), רפורמה במנהל מקרקעי ישראל ורפורמה ברשות המים.

בארגון אדם טבע ודין טוענים כי ישנם נושאים מהותיים בחוק ההסדרים שלוקים בבעיות מבחינה סביבתית. לדבריהם, התוכנית אינה מתייחסת לאפשרות של חיסכון בחשמל באמצעות בנייה ירוקה, בשונה מאוד למשל מהנעשה כעת בארה"ב בעקבות תוכנית התמריצים של אובמה, ואין אזכור להשקעות ממשלתיות בהפחתת צריכת החשמל בבניינים ממשלתיים ובבתים פרטיים.

"יש, לעומת זאת, כוונה להסיר מחברת החשמל את המונופול על גביית תשלומי החשמל וזה נושא ראוי", אומרים באדם טבע ודין, אולם "ראוי להגדיר את החסמים במכרזים ליצרני חשמל פרטיים באופן שיבטיח כי הם אינם יוצרים מכשול בלתי עביר, במיוחד ליצרני חשמל פרטיים בתחום אנרגיות מתחדשות. יש להקפיד כי התנאים במכרזים יתייחסו באופן מובהק גם לנושא הסביבתי, לרבות ההשפעה על פליטת גזי חממה", הם מציינים.

התוכנית מציעה את קידום משק הגז הטבעי בצורות שונות, בעוד שבאדם טבע ודין טוענים כי גם אם סוג כזה של אנרגיה נחוץ למשק האנרגיה הישראלי, קיימים בו היבטים סביבתיים רבים שחייבים להילקח בחשבון לפני קבלת החלטה כלשהי. "בעניין זה, בולט העדר מוחלט של נציגות למשרד להגנת הסביבה, כמו גם לציבור, שעניינה הגנה על אינטרסים אלו והתייחסות אליהם מבעוד מועד, החל מהליך קבלת ההחלטות הראשוני", הם מציינים.

צריכת מים לצורך קיום בכבוד

בנושא המים והביוב מופנית הביקורת העיקרית כנגד העובדה שמי שנדרש לשאת בנטל משבר המים החמור - אליו נקלעה המדינה בעקבות מחדלי ניהול ממשלתיים - הוא האזרח הקטן. זאת, בעיקר באמצעות היטל החירום על צריכה בזבזנית ("מס בצורת"). בתוכנית מוצע להטיל מס גבוה של 20 שקל לכל מ"ק מים מעבר לצריכה של 30 מ"ק לארבע נפשות לחודש (צריכה הנחשבת על-ידי רשות המים לבזבזנית בעת הזו). היטל זה אמור לגרום לתמריץ לחסכון במים ובנוסף להכניס לקופת המדינה 1 מיליארד שקל בשנה (בהנחה שצריכת המים בתעריף זה תגיע ל-50 מיליון מ"ק).

בתוכנית אין התייחסות לשאלה למה ישמשו כספי ההיטל. "יש לדאוג לכך שהכספים שייגבו ישמשו לפיתוח משק מים יעיל, חסכוני ובר קיימא, ולא ייבלעו בתקציב המדינה הכללי", אומרים באדם טבע ודין.

בנוסף, הם מדגישים, "יש להבטיח שההיטל הינו רק על צריכה בזבזנית ולא יפגע בזכותו של כל אדם, בפרט בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, לשלם על צריכת מים הנדרשת לצורך קיום בכבוד".

באדם טבע ודין מציינים כי חשוב להפעיל אמצעים ברי קיימא וסביבתיים נוספים בניהול משק המים. לדוגמה, אפשרות לטייב בארות מי שתייה מזוהמות.

באשר לרפורמה המוצעת בניהול קרקעות ישראל, הם אומרים שזו עלולה לפגוע פגיעה קשה בניהול הנאות של משאב הקרקע. לדבריהם, היחס לקרקע בישראל חייב להיות כאל משאב במחסור. "חובת הממשלה לקיים הליך מעמיק, שקוף ומושכל בטרם יתקבלו החלטות בנושא, ולצאת לשם כך מהנחת המוצא שיש לנהל באופן נאות את השימוש בקרקע בישראל גם לאור צרכי העתיד, ולא לבזבזה בניסיון לתמרוץ רגעי של הכלכלה", אומרים באדם טבע ודין.

בארגון הירוק טוענים כי ההצעה להכפיף את מועצת מנהל מקרקעי ישראל לרשות ממשלתית שתכלול רוב מכריע של נציגי משרדי ממשלה (ומיעוט מבוטל של נציגי קק"ל) וללא כל נציגי ציבור, פגומה וחוטאת לעקרון הייצוג הנאות ולעקרון האיזונים והבלמים.