כאן שמיכה קצרה, שם קופסא ריקה

השבוע של קיפניס: אם הפועל ת"א היתה מאמינה בתחילת העונה שהיא יכולה לרוץ לאליפות, אולי היתה בונה סגל עמוק יותר. בנתניה הקהל מעדיף להישאר עם הזיכרונות של עודד מכנס ודוד לביא, מאשר לתת לקבוצה גב במאבק האליפות; וגם: הקטארים שוב עושים את זה לאנגלים

1. הפועל ת"א של העונה הנוכחית לא נבנתה כדי לזכות בתארים. אבל הכדורגל שהיא מציגה יכול רק לגרום לראשיה להצטער על כך שלא השקיעו מעט יותר בבניית סגל רחב. להפועל אין כוכבים: אפילו גילי ורמוט, המוזמן הטרי לנבחרת, או ביברס נאתכו המוכשר אינם "כוכבים" במובן המקובל של המלה. קל וחומר באדיר ואנטבי הוותיקים שלמרות יכולת מצוינת העונה נמצאים כבר בשלהי הקריירה שלהם.

הכוכבים האמיתיים של הקבוצה נמצאים על הספסל: היכולת הטקטית של אלי גוטמן היא אולי הטובה מבין כל מאמני הכדורגל בישראל. הבונוס הגדול של גוטמן ושל הפועל העונה הוא יוסי אבוקסיס. מי שהיה בעבר עצם בגרונם של מאמנים כמו גילי לנדאו וגיא לוזון, נדמה שהפנים שבשילוב בין גוטמן לבינו טמונה עוצמה מיוחדת.

אלא שגם הצוות המקצועי של המועדון, טוב ככל שיהיה, לא מצליח לאחרונה לאזן את הסגל הקצר: שי אבוטבול, המצטיין בשחקני הקבוצה העונה, נפצע וכנראה גמר את העונה; ביברס נאתכו נאלץ להחמיץ את המשחקים החשובים מול מכבי חיפה (נפצע בתחילת המשחק) ובית"ר; וסמואל יבואה נטל חופשת מולדת ארוכה מהמתוכנן ושלח את קבוצתו למלחמה בטדי ללא הכלי ההתקפי החזק ביותר שלה.

רק לפני מספר שבועות דיברו על הפועל כמועמדת לאליפות. בליגה שבה מכבי חיפה המוליכה משחקת כדורגל בינוני ומטה, מכבי נתניה גורמת אפילו לערצבים בדשא של "הקופסה" לפהק משעמום, וכוכבי בית"ר התחילו לשחק כדורגל רק לפני כמה מחזורים, היה נעים לראות קבוצה שמוציאה מעצמה בכל משחק את המקסימום. אבל השבוע בטדי התברר שהמקסימום הזה, שעבד יפה כל כך בהרכב מלא, אינו מספיק להרכב הטלאים שנכפה על גוטמן. השאלה היחידה במרוץ האליפות עתה נותרה האם למכבי חיפה יעמדו חמש נקודות היתרון שלה על פני בית"ר ירושלים עד לסוף העונה.

2. העונה הזאת עוד עלולה להתברר כעונה משמעותית במיוחד עבור מכבי נתניה. בתחילת העונה הכל נראה שם נפלא: אצטדיון חדש מוקם בפאתי שכונה טובה בדרום העיר, הבעלים דניאל יאמר הגדיל את התקציב והביא לקבוצה מאמן בעל שם, ונתניה נראתה כמי שעומדת לחדש את ימיה. בינתיים השלמת האצטדיון מתעכבת, מתיאוס כנראה לא יישאר עוד עונה, יאמר מאבד סבלנות. והכי גרוע, הקהל מצביע ברגליים. למשחק הביתי בשבת מול הכח רמת גן שהיה יכול להעלות אותה לראשונה מאז ימי "נתניה ועוד 15", למקום הראשון בשלב מכריע של העונה, הגיעו בקושי 1,500 אוהדים.

במשך שנים נשמעו כאן אגדות על הקהל הרב שיש לנתניה, שרק מחכה לקצת אוויר פסגות כדי לחזור ליציעים. עכשיו מתברר שזו פיקציה: העשור הגדול של מכבי נתניה, מתחילת שנות השבעים ועד לתחילת השמונים, הביא לה אוהדים מכל רחבי הארץ. אבל האוהדים האלו כבר התבגרו, הפסיקו לפקוד את המגרשים, ומדבר השממה של מאמצע שנות התשעים ועד תחילת שנות האלפיים, לא הצמיח דור חדש של אוהדים.

מרוב נוסטלגיה לא שמנו לב שממכבי נתניה נותר רק השם, ושמהרבה בחינות היא אינה שונה מקבוצות כמו הפועל ר"ג, כפר סבא או ראשון לציון: פריפריה קרובה שהמרחקים המתקצרים בינה לבין תל אביב, מוחקים ממנה סימנים של לוקאל-פטריוטיזם. נתניה היא הדוגמה הטובה ביותר לכך שהכדורגל הישראלי מתקיים למעשה רק בתל אביב, ירושלים וחיפה, עם מקום פנוי לבאר שבע. בכל יתר המקומות חבל אפילו להשקיע בתשתיות לוגיסטיות של כדורגל, כשהתשתיות האנושיות שלו מידלדלות.

3. האנגלים לא מאמינים שזה קורה להם: המועמדויות של אוסטרליה ודרום קוריאה לאירוח מונדיאל 2018, נתפסו בתקשורת האנגלית כלא יותר מקוריוז. הביטחון העצמי שלהם רק גבר כשסוף סוף הושג פיוס היסטורי בין הכדורגל האנגלי לנשיא פיפ"א, סף בלאטר שאמר רק בשבוע שעבר: "אני מוכרח להישאר ניטראלי, אבל אנגליה היא בהחלט מועמדת ראויה לאירוח המונדיאל". זה אותו בלאטר שביקר קשות את הגלייזרים על ההלוואה בסך 660 מיליון ליש"ט שנטלו כדי לרכוש את מנצ'סטר יונייטד, ואת מדיניות הרכש של צ'לסי והרגיז את האנגלים עם חוק ה"6+5" שלו שנועד לקצץ באופן דרמטי את מכסת הזרים בכדורגל. בשבוע שעבר נשמע בלאטר אחרת כשאמר: "אני מעדיף מבנה בעלות כמו זה שמקובל בספרד, אבל אני מבין שזו הדרך האנגלית ועל כולנו להיות אסירי תודה לאנשים שמשקיעים מכספם בכדורגל האנגלי".

באנגליה כבר התיישבו לתכנן את המונדיאל של 2018, אבל אז הגיעה המועמדת המפתיעה מקטאר.

עד לפני כמה שנים היתה מועמדות שכזאת נחשבת לקוריוז, אבל בשנים האחרונות המעורבות של מדינות המפרץ בספורט העולמי בכלל ובכדורגל בפרט, רק הלכה וגברה: אבו דאבי, דובאי וקטאר הפכו לשמות החמים בספורט העולמי. טורנירים יוקרתיים של טניס, מירוצי פורמולה 1, קריאת האצטדיון החדש של ארסנל עם שם חברת התעופה של איחוד האמירויות, וכמובן הבעלות המתוקשרת על מנצ'סטר סיטי ואפשרות לרכישת מועדונים נוספים לנוכח כרסום משמעותי בהונם של האוליגרכים ממזרח אירופה.

המגזין "וורלד סוקר" הקדיש בגיליונו האחרון שישה עמודים לכתבה שמציגה את הקבוצות השונות בליגה ההולכת ומשתפרת של איחוד האמירויות, פעם מפלט אחרון לכדורגלני עבר ששקעו בחובות והיום אחת הליגות הטובות ביותר מחוץ לאירופה.

לאנגליה יש עדיין יתרון בסיכויים לארח את מונדיאל 2018: יש לה תשתית מתקנים נהדרת שרק תלך ותשתפר בעקבות אולימפיאדת לונדון 2012, והיא זקוקה מאוד לפרויקט לאומי שיסייע בחילוץ המשק הבריטי מהמיתון הכבד בו הוא שרוי. אבל באלו אין די כמובן. אין לאיש ספק שהקטארים, ממש כמו הסינים, יכולים להעמיד תשתית אצטדיונים שתשאיר את כל העולם פעור פה.

הסעיף היחיד שמכריע בינתיים את הכף לטובת אנגליה, הוא אווירת הכדורגל שהיא יכולה לספק: התחום היחידי שבו לא יעמוד לקטארים כל הון שבעולם.

רוצה לקבל ישירות לתיבת המייל שלך את כל טוריו של ניר קיפניס? הירשם בחינם לניוזלטר והתראות ספורט