אדם טבע ודין: ניהול הכימיקלים בישראל לוקה בחסר והוא מיושן מאוד ביחס לרף שהציבו מדינות ה-OECD

במסגרת ביקור משלחת ה-OECD בישראל, הגישה אדם טבע ודין נייר עמדה שכולל את עיקרי הנושאים הדורשים התייחסות וטיפול מצד הרשויות בישראל, על מנת להביא את ישראל לקו אחד עם מדינות ה-OECD בתחום הטיפול בכימיקלים.

המשלחת הגיעה בכדי לבדוק את מצב עמידתה של ישראל בדרישות הארגון בנושא כימיקלים. הדרישות קשורות למזעור סיכונים לאדם ולסביבה כתוצאה מייצור, שימוש וסילוק כימיקלים, כולל היערכות לאירועי חומרים מסוכנים הנובעים מתאונות או מאירועים ביטחוניים, וכן את שקיפות מערך ניהול הכימיקלים.

עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"ל אדם טבע ודין: "הכשל המערכתי בניהול החומרים המסוכנים בישראל בא לידי ביטוי בולט בשנה האחרונה בשורה של אירועי חומרים מסוכנים: בפתח תקווה (מפעל א.ש. אקולוגיות), במפעל אגן כימיקלים באשדוד, בי.ע.ד. כימיקלים ביהוד, במפעל מכתשים ברמת חובב, וכדומה. התופעה החוזרת ונשנית של שריפות ואירועי חומרים מסוכנים בסמיכות מדאיגה לריכוז אוכלוסייה, היא תופעה שאין להשלים עימה עוד. במדינות מתוקנות, כמו אלה החברות בארגון ה-OECD, אין מקום לחשיפה כזו לסיכון בריאות הציבור וחייו והדרך לשנות זאת היא באמצעות מערכת חוקתית מודרנית ונוקשה ופיקוח הדוק על הכימיקלים בתעשייה".

עו"ד תמי גנות מאדם טבע ודין, החברה בוועדת ההיערכות ל-OECD, אומרת כי הטיפול החוקי והמנהלי בנושא הכימיקלים אינו מצליח להדביק את הקצב, לוקה באופן קשה במספר מישורים ורחוק מלתת מענה ראוי לשלל הבעיות הסביבתיות, הבריאותיות, הביטחוניות והמסחריות הקשורות בעיסוק בכימיקלים, או מלעמוד בדרישות ארגון ה-OECD לעניין זה. "הטיפול בחומרים מסוכנים בישראל נעשה בעיקר מתוך בחינה של העוסק בהם (מייצר, משתמש, משנע או מוכר), ולא מתוך בחינה של הכימיקלים עצמם וניהולם הנכון. בעיה נוספת היא חשיפת הציבור לסיכונים סביבתיים ובריאותיים, תוך חוסר שקיפות ושיתוף הציבור, לעיתים, תוך שימוש בטיעון של 'סודיות מסחרית' כאצטלה להסתרת מידע".

גנות הוסיפה כי על מנת לתקן את המצב, נדרשת רפורמה משמעותית בחקיקה, במקביל להקצאת משאבים הולמים לטיפול. "תחילה, יש ליצור מערכת רישוי כימיקלים שתתייחס לכל הכימיקלים המצויים בשימוש כיום, כמו גם לכימיקלים חדשים. מערכת הרישוי צריכה לבצע הערכות סיכונים וניהול סיכונים, מתוך מטרה ברורה לצמצם ככל הניתן את השימוש בכימיקלים מסוכנים לאדם ולסביבה, ולעודד את התעשייה לחפש וליישם חלופות לכימיקלים מסוכנים.

כמו כן, הציבור חייב להיות שותף - הן לידע והן לקבלת ההחלטות בנושא הכימיקלים, על מנת שיוכל להכריע באופן מושכל על רמת הסיכון אליה הוא מוכן להיחשף. תובנה זו הינה עקרון בסיסי בהסדרת כימיקלים בעולם, ובהמלצות ה-OECD בפרט, ומשמעותה האופרטיבית היא כי שקיפות ושיתוף ציבור בהליכים צריכים להיות חלק בלתי נפרד מכל שלבי הטיפול בכימיקלים. בנוסף, יש לקבוע אמות מידה ברורות ומחמירות להתקיימות חריג הסודיות המסחרית, לקבוע מי אחראי על החלטה לעניין סודיות ודרכים לערער על החלטתו".

באדם טבע ודין מציינים כי השימוש ההולך וגובר בכימיקלים, הנלווה בחשיפה של הציבור לסיכונים הכרוכים בהם, מאפיין את התעשייה המודרנית, והסדרתו בהתאם לעקרונות היסוד של ניהול בר קיימא וזהירות מונעת, מהווה את אחד האתגרים החשובים העומדים בפנינו כיום. לא לחינם מהווה נושא זה את אחד הנושאים המרכזיים על סדר יומם של ארגון ה-OECD, האיחוד האירופי ומדינות מפותחות בעולם. בישראל, אתגר זה גדול במיוחד, בין היתר בשל המאפיינים הגיאוגרפיים המקומיים, דהיינו גודלה הפיסי של המדינה, והצפיפות הרבה.