כנס אדם טבע ודין: מהפסולת בחירייה תופק אנרגיה ותעובד לדשן לחקלאות

אם כיום כ-85% מהפסולת בישראל מגיעים למטמנות, ורק כ-15% ממנה ממוחזרים, הרי שראוי כי לכל הפחות, אותם 85% מהפסולת יגיעו דווקא למיחזור, ורק 15%, אם בכלל, יגיעו להטמנה. כך, בסיומו של תהליך חוצה מערכות ומגזרים, מרבית הפסולת בישראל יכולה להפוך ממטרד קשה, עם פוטנציאל זיהום של הקרקע, האוויר והמים, למשאב מניב וכלכלי. כך נאמר בכנס פסולת ומיחזור של אדם טבע ודין, שנערך השבוע.

דורון ספיר, יו"ר איגוד ערים דן לתברואה, חידש לבאי הכנס, וציין כי 1,500 טון פסולת, שהיא מחצית מהפסולת הנאספת מדי שנה וכיום רובה ככולה עוברת להטמנה באתרי ההטמנה בנגב, תופרד בחירייה, ומהחומר האורגני יופק אנרגיה ויעובד לדשן לחקלאות. את השאריות שאינן ניתנות למיחזור, יעבירו למפעל המלט של חברת נשר, מהן יופק דלק.

גלעד אוסטרובסקי, מהמחלקה המדעית של אדם טבע ודין, הציג את עיקרי הבעיה במיחזור פסולת אורגנית בישראל: "בכדי להביא למיחזור של פסולת אורגנית (רטובה) יש להקים תשתיות להפרדת הפסולת העירונית לזרם רטוב ויבש בתוך הערים. כיום, לא מתבצעת הפרדה והפסולת העירונית מגיעה בתערובת אחת למטמנות. לכן, רק 7% מהפסולת האורגנית ממוחזרת כיום. החוק לגביית היטל הטמנה הביא לקופת הקרן לשמירת הניקיון של המשרד להגנת הסביבה 100 מיליון שקל, שנגבו כהיטל הטמנה. המשרד מצדו לא משקיע משאבים בשדרוג מתקני הקצה והתאמתם לאיסוף ולמחזור של הפסולת האורגנית".

אוסטרובסקי הדגיש את הכשל המונע הקמת תשתית מיחזור יעילה של פסולת אורגנית. "לפי טיוטת אמות המידה של המשרד להגנת הסביבה, לא ניתן יהיה להשתמש בכספים אלו לצורך הקמת תשתיות להפרדת הפסולת בערים, עד שלא יהיו מתקני קצה גדולים לטיפול בפסולת האורגנית העירונית. מתקנים כאלה אינם קיימים כיום. לא ניתן גם כיום להשתמש בכספים אלה לצורך השמשת מתקני טיפול קיימים לקליטת הפסולת האורגנית העירונית. כך נוצר מילכוד שמוביל לקיבעון". הוא והוסיף את הפתרון הרצוי מבחינת אדם טבע ודין - "שידרוג מתקני טיפול קיימים, כך שיקלטו פסולת אורגנית למיחזור, תוך זמן קצר, ויהוו פתרון קצה שישחרר את הכספים לתשתיות העירוניות להפרדת הפסולת".

שגריר הולנד בישראל, מיכאל דן הונד, תיאר את תהליך איסוף הפסולת הביתית בהולנד וציין שבמדינתו כ-87% מהפסולת הביתית מופרדים במקור לפסולת אורגנית ופסולת יבשה, והדבר מוביל לאחוזי מיחזור גבוהים התואמים את הדירקטיבה האירופאית. אולם, דה הונד הדגיש כי עיקר השינוי מגיע מצמצום השימוש בחומר גלם לייצור אריזות. שימוש מופחת בחומרי גלם והקטנת נפח האריזות מובילים לצמצום היקף הפסולת בארצו.

בפאנל ראשי רשויות מקומיות, אשר הציגו את פועלם בתחום המיחזור ואת הכשלים העומדים בדרכם, עמדו כולם על הפער שבין הכוונות והצרכים לתמיכה המוגבלת לה הם זוכים מהשלטון המרכזי, בעיקר סביב הקמת מתקני הקצה לאיסוף ומחזור הפסולת.

יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה: "לצערי, לא נראה לי שאנחנו לפני מהפכת מיחזור. אנחנו מפגרים אחר העולם ויש לנו הרבה בעיות. הפן המעודד הוא שאני רואה מודעות הולכת וגוברת, עולה דרישה יומיומית מהציבור למתקני המיחזור הקיימים בארץ".

שלמה לחיאני, ראש עיריית בת ים: "אנחנו בתחילתו של תהליך מהפכני שמתחיל בכך שהמודעות בציבור הולכת וגוברת. יש לטפל בנושא בשלושה מישורים: אדם - תודעת האזרח, חינוך הילדים, תמריץ ברמה הלאומית למי שממחזר. רשות - תמריץ לרשויות העומדות ביעדים. שלטון - פקטור איכות הסביבה בבחירת הנציגים".

ח"כ, ד"ר דב חנין, ציין כי השלטון המרכזי והמחוקק מפגר בהרבה אחר הצרכים של הציבור מבחינה סביבתית. "אנו ערים לכך שהגורמים בארץ, האמונים על טיפול בפסולת, מציינים כי קיים קושי ביורוקרטי גדול ומחסור במתקני קצה. לטענתם, ניתן לטפל בכל הכמות הנדרשת, אולם יותר מכל נחוץ שיתוף פעולה של השלטון המרכזי מול היזמים ובכללם הרשויות המקומיות".

מיחזור פסולת אריזות

עו"ד מתן גרפינקל, מהמחלקה המשפטית באדם טבע ודין, ציין כי שתי הצעות חוק פרטיות למיחזור אריזות הונחו בכנסת ה-17 וככל הנראה, הן עתידות להתחיל את תהליך חקיקתן מחדש בכנסת ה-18. "העיקרון המשותף לשתי ההצעות הוא הטלת האחריות לאיסוף ולמיחזור פסולת האריזות על התעשייה, תוך הגשמת העיקרון של 'המזהם משלם'. הבעיה המרכזית היא שיוזמת החקיקה הנדרשת בנושא איננה יוזמה ממשלתית, אלא יוזמה פרטית, שמשך חקיקתה ארוך יותר. הפתרון מבחינתנו היא תמיכת השר להגנת הסביבה והממשלה ביוזמת החקיקה הפרטית שעתידה לזרז את התהליך ולהביא אותו לקו הסיום מהר יותר".

ח"כ אופיר פז-פינס, מיוזמי הצעת החוק בכנסת היוצאת, הציג את פני הדברים מנקודת מבטו של המחוקק והתחייב בפני כל הנוכחים להניח מייד עם פתיחת מושב הכנסת ה-18 את הצעת החוק למיחזור פסולת אריזות בישראל. "הצעת החוק לא זוכה לקידום ממשי בכנסת. למרות שכדאי שהצעה כזו תהיה יוזמת ממשלה ולא חקיקה פרטית, אני מתחייב לעשות כל שאוכל כדי לקדמה. כבר מחר אניח אותה ולא זו בלבד, אלא שאגייס את חברי הכנסת, וותיקים כחדשים להצטרף אליי לקידומה".

פינס הוסיף, "יש להצעה סיכוי לא רע לעבור, כיוון שהיא משרתת יעד אמיתי, ישים. אני בטוח שנכון יהיה להתייחס למיחזור אריזות כאופרציה רווחית וככזו אין סיבה שלא תקודם. בזבזנו יותר מידי זמן לריק".

פינס תקף את יצרני המשקאות שמחפשים לטרפד את חוק הפקדון באמצעות חוק אריזות -"בחוק הזה לא יהיה פקדון. האחריות תהיה על המזהם והשלטון המקומי והאזרחים יהיו מעורבים. בחוק הזה לא יהיו בקבוקי ליטר וחצי".

רוני קוברובסקי, נציג התאחדות התעשיינים ונשיא קוקה קולה, השיב וציין כי סיסמאות כדוגמת 'המזהם משלם' מיותרות. "אנחנו התעשיינים רוצים לשאת באחריות ומוכנים להוציא כסף לשם כך, אבל אנחנו לא מזהמים. בעולם ובדקורטיבה האירופית האחריות מוטלת על מכניס המוצר לשוק. אנחנו לוקחים אחריות ואף יותר מכך, אנחנו חוקרים ועוקבים אחר הצרכנים שלנו, והציבור מודע לאחריות הסביבתית. מי שלא יפעל היום לצמצום הפסולת וקידום הסביבה יפול בעוד 10 שנים כשהצרכנים ינטשו אותו".