ב-2001 הספידו את האינטרנט

היום חוזרת התקשורת על האיוולת המביכה בהספדיה על הקפיטליזם ומוצריו המורכבים

אמיר כהנוביץ' הוא כלכלן המאקרו בכלל פיננסים

בועות כלכליות מאפשרות הצצה למציאות עתידית, שהייתה נוצרת מאליה, לו התפתח אותו תחום בקצב בריא.

בועה כלכלית נוצרת לרוב מאופטימיות יתר של משקיעים ומעיוות בהערכת סיכון, אלה גורמים לכניסת כסף רב לענף מסוים, כסף המאפשר לו לצמוח בקצב מהיר ובעצם להקדים את זמנו.

דוגמא נוספת היא ההיסטוריה של ענף הטכנולוגיה שצמח בקצב איטי ובריא עד אמצע שנות ה-90 ואז האופטימיות גדלה ומשקיעים רבים הפנו לשם את כספם. כסף זה הביא ליזמות רבה בענף וסטארט-אפים צצו מדי יום.

ההווה הטכנולוגי וודאי לא היה נראה אותו הדבר אלמלא אותה בועה. מי ששילמו את מחיר הפיתוח הטכנולוגי המואץ בשנת 2001 היו המשקיעים. גם היום, כמעט עשור מאותה "התפוצצות בועה", שווי חברות הטכנולוגיה עדיין לא חזר לשיאו מאז.

, המשקיעים הפיקו את הלקח ממשבר מניות הטכנולוגיה וכיום כל סטארט-אפ נבחן בשבע עיניים ועובר סוללת מבחנים, לפני שמעבירים אליו כספים. משקיעים כבר לא מסתפקים בחלומות ודורשים לראות תוכנית עסקית אמיתית.

לאחר המשבר הטכנולוגי לא הוקם גוף רגולטורי שיפקח על רמות המינוף וכמובן שאף אחד לא חשב להטיל הגבלות על רמת מורכבות הפיתוח, בכדי שמשקיעים יבינו אותו יותר טוב.

זרעים של משבר

באותן שנים, על קרקע הריבית הנמוכה, נזרעו זרעי המשבר הנוכחי. כשהאופטימיות בשוק הנדל"ן גדלה, יחד עם תנאי אשראי טובים, המשקיעים האמינו כי מצאו מכרה זהב (עתידי) והעבירו אליו כספים רבים.

מי שנהנה מהבועה לא היו הפעם משתמשי הגאג'טים, אלא בעלי הבתים האמריקאים שקיבלו בית טוב מזה שהיו יכולים להרשות לעצמם וחברות הפיננסים שפתחו מוצרים פיננסים מגובי משכנתאות. שוק הנדל"ן אולי לא היה מסובך כ"כ להבנה אך המשקיעים הסתבכו בהערכת הסיכון של המשכנתאות שאוגחו.

כיום הנטיה של רבים היא להגיב למשבר בהאשמות. בין האשמים המרכזיים: הרגולציה (שנעדרה) מתחום המוצרים הפיננסים והמוצרים הפיננסיים המורכבים עצמם.

לא אתפלא אם נשמע קריאה לאסור את הפריצות ואת תאוות הבצע שהתפשטה והשחיתה את העולם המכשירים הפיננסיים המתקדמים. אלא שמכשירים מסובכים אלה אינם "פריצות" הם חלק משלב ראשוני של קידמה, שלב בו עדיין קשה להעריך את החדש. המוצרים הפיננסים המורכבים הם העתיד.

מה שמתרחש לנגד עינינו אינו סופו של השוק החופשי אלא תחילתו: שוק משוכלל שמאפשר למוכר דגים בוויאטנם לתת משכנתא לספרן בטקסס.

אין לפרש את הכישלון בהערכת הסיכון בכך שהמכשירים "דפוקים", אלא שההבנה שלהם, על ידי מי שהשתמש בהם לא הייתה מספקת.המשבר הנוכחי ילמד את השוק להשתמש במוצרים מורכבים בתבונה כדי לשכלל ולשפר את העתיד הפיננסי של העולם כולו.

רגולציה אינה פתרון. רגולטור לא יצליח להבין את הסיכון במוצרים הפיננסים יותר מאשר המשקיעים שמסכנים את כספם. רגולטור כזה יגזול את כספי המיסים, יתקין תקנות בירוקרטיות ומעכבות צמיחה ובשעת אמת יתגלה כי כשל בתפקידו.

השוק, לעומת רגולטור, מפיק מסקנות טובות ויעילות יותר ולכן יש לתת לו לעשות את העבודה.

בועות כלכליות ימשיכו להתנפח בכל מספר שנים, מכיוון שאנו נמצאים בעולם ללא וודאות שבו לפעמים השקעות מצליחות ולפעמים נכשלות, וגם כאשר בועה מתנפחת, הכסף שהושקע בה לא ירד לגמרי לטמיון אלא הראה לנו חלק מהעתיד.